לג

מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לֵידַע מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל, אֲזַי אֲפִלּוּ הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וְעוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְפַּלֵּל וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֲבָל עַל פִּי רֹב כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא בִּקְרִירוּת בְּלִי שׁוּם חִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים מֵעֲבוֹדָה כָּזֹאת, כִּי הִיא בִּבְחִינַת שֵׁנָה. אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב, הוּא מַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וּבְשִׂכְלִיּוּת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלוּ, עַד אֲשֶׁר מַצִּיג וְתוֹחֵב הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי בְּתוֹךְ רָהִיטֵי מֹחִין שֶׁל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו, שֶׁיִּהְיוּ תְּחוּבִים בָּהֶם בְּעֹמֶק גָּדוֹל, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם טָעוּת שֶׁל הַמְדַמֶּה לְהַעֲבִירָם מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּבָר הֵם מְבִינִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם אֶל הַמְקֹרָבִים הָאֵלּוּ, וּבָאִים לִשְׁתּוֹת גַּם כֵּן בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם, שֶׁזָּכוּ לִשְׁאֹב וּלְקַבֵּל מִן הַבְּאֵר מַיִם חַיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, גַּם הֵם זוֹכִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁבָּא עַל יְדֵי תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּתְחַב בְּתוֹךְ רָהִיטֵי מֹחָם כַּנַּ"ל (הלכות מתנה ד', יד): אוצר היראה, צדיק רלא.