יא

צְרִיכִין לִרְאוֹת לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְבָרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֶּה הָעִקָּר וִיסוֹד הַכֹּל. אַךְ לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲלֹא אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי בְּאִם לָאו יִפְּלוּ לוֹ קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה עַל הַצַּדִּיק מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִינָם בְּדַעְתּוֹ, כִּי הַצַּדִּיק גָּבֹהַּ וְנִשְׂגָּב וְנַעֲלֶה מִשֵּׂכֶל הָעוֹלָם מְאֹד? אַךְ הַכְּלָל שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִבְחֹר רַק בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד לָזֶה בֶּאֱמֶת. כִּי יֵשׁ נְקֻדָּה דִּקְדֻשָּׁה {שֶׁל קְדֻשָּׁה} בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהִיא נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ הוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד כָּל הָעוֹלָם. וַאֲזַי כְּשֶׁהָאָדָם מַתְחִיל לְהִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי נִמְשָׁךְ עָלָיו עַל יְדֵי זֶה הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק עוֹד יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר וּמְסַיְּעוֹ בְּיוֹתֵר לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְאָז יִזְכֶּה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק לֶאֱמוּנָה וְכָל טוּב (הל' ברכת הריח ד', יט): אוצר היראה , צדיק נד.