כז

הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מַמְשִׁיכִים חַלּוּקָא דְּרַבָּנָן {לָבוּשׁ שֶׁל הַחֲכָמִים}, וּמַלְבִּישִׁין הָאוֹר בְּכַמָּה דְּרָכִים בִּלְבוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בִּבְחִינַת צִיצִית, עַד שֶׁהָיוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חוֹזְרִין לְמוּטָב. אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יֵשׁ שַׁעַטְנֵז, דְּהַיְנוּ הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהֵם מִתְלַבְּשִׁין בְּטַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם, וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ הֵם מְעֻטָּפִים בְּטַלִּית שֶׁל מִצְוָה בְּחַלּוּקָא דְּרַבָּנָן, אֲבָל בֶּאֱמֶת לְבוּשֵׁיהֶם הֵן בְּחִינַת 'שַׁעַטְנֵז' שֶׁהוּא מְעֹרָב מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן. צֶמֶר - הוּא בְּחִינַת רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים שֶׁשָּׁם מִתְהַפְּכִים הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, בְּחִינַת "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וְכוּ' כַּצֶּמֶר יִהְיוּ" (ישעיה א), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְבוּשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. אֲבָל הַלְּבוּשִׁים שֶׁל הָעַזֵּי פָּנִים הַנַּ"ל מְעֹרָב בּוֹ פִּשְׁתָּן - שֶׁהוּא בְּחִינַת קָרְבַּן קַיִן שֶׁהֵבִיא מֵהַפְּסֹלֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁרוֹאֶה הַפְּסֹלֶת וְהַחֹב שֶׁל כָּל אֶחָד. וְעַל כֵּן לְבוּשֵׁיהֶם הֵם בְּחִינַת "שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו" (דברים כב), כִּי מַרְאִים עַצְמָם כְּאִלּוּ מְזַכִּים אֶת הָרַבִּים שֶׁזֶּה בְּחִינַת צֶמֶר, אֲבָל בֶּאֱמֶת מֵהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וּמוֹצְאִים פְּסֹלֶת וְחֹב בְּכָל הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, וְהֵן הֵן הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר הָרוֹצִים לְרַחֵק מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת 'שַׁעַטְנֵז' אוֹתִיּוֹת שָׂטָן – עַז (ע"ח שער ח, פרק ו), הַיְנוּ עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשָּׂטָן, וְהֵם עוֹמְדִים כְּנֶגֶד הַכְּשֵׁרִים לְמָנְעָם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וּמִלְּהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת. אַךְ סוֹף כָּל סוֹף הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ, כִּי "אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'" - וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה (תהלים צב ורש"י שם) כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁעַזּוּת הִיא מַלְכוּתָא בְּלֹא תָּגָא {מַלְכוּת בְּלֹא כֶּתֶר} (סנהרין צט:), וְכָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל עַכְשָׁו בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בְּלֹא תָּגָא בְּלֹא כֶּתֶר מַלְכוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְפִי שָׁעָה, סוֹף כָּל סוֹף יִתְבַּטֵּל מַלְכוּתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם. אֲבָל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ נֶצַח וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם בְּוַדַּאי יִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם יִהְיוּ מֻכְרָחִים לָשׁוּב אֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְהֵבִין שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁבְּסוֹף הַגָּלוּת יִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר וְיִתְגַּבְּרוּ הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר וְיַסְתִּירוּ הָאֱמֶת, וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַקֵּץ. עַל כֵּן אָמַר 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד', שֶׁמּוֹרֶה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ כִּרְצוֹנוֹ כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה בְּחִינַת צִיקֵי קְדֵרָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁמְּרַמֵּז בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד (ילקוט שמעוני פרשת ויחי), הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁכֻּלָּם יִתְעַלּוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁמְּהַפְּכִין כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת (הלכות מעקה ד', ז ט): אוצר היראה, צדיק רעט.