א

כְּמוֹ שֶׁאַחַר שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, אֲזַי זָכוּ הֵם בְּכָל הַתּוֹרָה וּבְכָל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הַתְּלוּיִים בַּתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר עַכְשָׁו וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְגַּיֵּר כִּי אִם עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי בֵּית דִּין מִיִּשְׂרָאֵל, וְאִם לָאו אֲפִלּוּ אִם מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְלֹא יִתְגַּיֵּר עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, אָז אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְגֵר, וְרָחוֹק לְגַמְרֵי מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן. כְּמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אָז קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה צַדִּיק אֲמִתִּי בָּעוֹלָם, אָז בְּוַדַּאי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת יָכוֹל לְהִתְקָרֵב, אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצָא צַדִּיק אֲמִתִּי מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּי, אָז אִי־אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם עַל יָדוֹ דַּיְקָא (הלכות הפקר ונכסי הגר ג', ב): אוצר היראה, צדיק רמג.