בְּעִנְיַן עֶצֶם הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת: יֵשׁ הִתְקָרְבוּת אֵלָיו בְּלִמּוּד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים – הַמְלֵאִים עֵצוֹת וְהַשָּׂגוֹת וּקְדֻשּׁוֹת וּמַדְרֵגוֹת עַד אֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, שֶׁיְּכוֹלִים לִזְכּוֹת לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ מֵעֲווֹנוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְלִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת ה' וּלִקְדֻשּׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת עַד אֵין חֵקֶר, וְכֵן עַל־יְדֵי אֲנָשָׁיו שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהֵם מְקֻשָּׁרִים אֵלָיו וְכוּ' שֶׁזָּכוּ כְּבָר לְמַה שֶּׁזָּכוּ, וְכֵן עוֹד וְעוֹד כַּמָּה עִנְיָנִים.
וְיוֹתֵר מֵהַכֹּל הוּא הָעִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק בְּעֶצֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: יֵשׁ הַמִּתְקָרְבִים אֵלַי כְּדֵי שֶׁיִּטַּהֲרוּ מֵעֲווֹנוֹת (עַל־יְדֵי הָעֵצוֹת וְכוּ' וְהַתּוֹרוֹת וְכוּ'), וְיֵשׁ שֶׁמִּתְקָרְבִים אֵלַי שֶׁיִּזְכּוּ לְמַה שֶּׁיִּזְכּוּ לַעֲבוֹדַת ה' בְּמַדְרֵגוֹת קְדוֹשׁוֹת וְכוּ', אֲבָל יֵשׁ שֶׁמִּתְקָרְבִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלַי וְכוּ' – "אַיין גִּיבַּאקִין אִין הַארְץ" [=להאפות בלב], וּכְמוֹ שֶׁאָמַר תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק מוֹהֲרַנַ"תְּ זַ"ל: "וָואס הָאט זִיךְ אִין גַּאנְצִין אַוֶועק גִּילֵיְיגְט פַאר דֶּעם רֶעְבִּין זַאךְ" וְכוּ' [=הנחתי את כולי עבור ענין רבינו].
וְזֶהוּ הָעִנְיָן הַמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּהַמַּעֲשֶׂה מִמֶּלֶךְ וְקֵיסָר (מעשה ב), שֶׁהַבַּת קֵיסָר נָתְנָה לְהַמֶּלֶךְ הַמְגֹרָשׁ בַּחֲזָרָה אֶת הַפַּאנִיס (=בְּנוֹת שָׂרִים) כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שׁוּב מֶלֶךְ, וּלְבֶן הַסּוֹחֵר נָתְנָה הַסְּפִינָה עִם הַכֶּסֶף וְכוּ', וּלְבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁהוּא זִוּוּגָהּ הָאֲמִתִּי נִשְׁאֲרָה מְקֻשָּׁרָה עָלָיו וְכוּ'.
וְכֵן הָעִנְיָן הַמּוּבָא בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּערְגֶיר וְעָנִי (מעשה י), שֶׁלְּכָל מִינֵי שִׁירִים יָפִים שֶׁשָּׁר לִפְנֵי הַבַּת קֵיסָר מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ – הִיא גַּם כֵּן הֵשִׁיבָה בְּשִׁיר יָפֶה, אֲבָל לְבַסּוֹף סִיְּמָה: "דִּיא וַואסֶערִין זֶענֶען אָבֶּער אִיבֶּער דִּיר נִיט אַרִיבֶּער גִּיגַאנְגֶען" [=אבל המימות לא עברו עליך]. הַיְנוּ שֶׁמְּרַמֵּז לְבַעֲלֵי הַמַּדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁזָּכוּ בַּעֲבוֹדַת ה', אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם אוֹמְרִים שִׁיר יָפֶה עַל פִּי הַשָּׂגָתָם וּקְדֻשָּׁתָם, אֲבָל הַמְסִירוּת נֶפֶשׁ וְהַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק – שֶׁהוּא הָעִקָּר וְהַמְּרֻמָּז לְהַבַּת מֶלֶךְ וְהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, עֲדַיִן לֹא עָבְרוּ עָלָיו, וְעַל כֵּן הִיא אֵינָהּ זִוּוּגוֹ הָאֲמִתִּי וְכוּ'.
וּבָזֶה יֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר וּלְהָבִיא רְאָיוֹת מִכָּל סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וּמִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל.