וְעִקַּר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ חִיּוּת הָאָדָם, וְעִקַּר הַחִיּוּת הוּא חִבּוּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הֲפָכִים כַּיָּדוּעַ, כִּי הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ חִיּוּת וּמִתְחַבְּרִים. וְעַל־כֵּן יֵשׁ בְּהָאֲכִילָה שְׁנֵי בְּחִינוֹת, כִּי אֲכִילַת הַצַּדִּיק הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁבַּאֲכִילָתוֹ מְקַיֵּם הַנֶּפֶשׁ בְּהַגּוּף, כְּדֵי שֶׁגַּם הַגּוּף יִהְיֶה נִמְשָׁךְ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְיִתְהַפֵּךְ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי יג, כה): "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ", וְזֶה עִקַּר הַחִיּוּת בֶּאֱמֶת, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ל, כ): "כִּי הוּא חַיֶּיךָ" וְכוּ'. אֲבָל הָרְשָׁעִים אֲכִילָתָם בִּשְׁבִיל הַגּוּף לְבַד, וְאָז עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ עַל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְעַל־כֵּן נִפְסָק וְנֶחֱסָר הַחִיּוּת עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַחִיּוּת מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּמֵאַחַר שֶׁהָרְשָׁעִים עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם - מַגְבִּירִים כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ עַל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, עַל־כֵּן נִפְסָק וְנֶחֱסָר הַחִיּוּת עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם. וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי יג, כה): "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר", כִּי כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִים יוֹתֵר - נֶחֱסָר לָהֶם בֶּאֱמֶת הַחִיּוּת בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָתָם מַחֲלִישִׁים בְּכָל פַּעַם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת בֶּאֱמֶת, וְעַל־כֵּן רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים (בְּרָכוֹת יח:).
וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית ב, יז): "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", כִּי אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, בְּחִינַת אֲכִילַת "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע", הוּא הַתְחָלַת הַמִּיתָה, כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילָה הַזֹּאת מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק וְנֶחֱלָשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל לֶחֶם מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד שֶׁיִּקְרַב הָעֹמֶר, כִּי לֶחֶם עִקַּר אֲכִילַת הָאָדָם, וַאֲסוּרִים לְאָכְלוֹ עַד שֶׁמַּקְרִיבִין הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִין כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ בְּשָׁרְשׁוֹ עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל, וְאָז דַּיְקָא הֻתַּר הַלֶּחֶם לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי יג, כה): "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ", דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁגַּם הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ - יִתְהַפֵּךְ לִבְחִינַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכַנַּ"ל, כִּי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינָה זֹאת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת בֶּאֱמֶת, כַּנַּ"ל: