יב

וְזֶה בְּחִינַת (דְּבָרִים ו, ה): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ" - 'בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע' (בְּרָכוֹת נד.) - יֵצֶר טוֹב הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְכוּ', וְיֵצֶר הָרָע הוּא לְהֵפֶךְ, בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמִּתְגַּבֵּר לְהַפְסִיק מֵהֶם, חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת ה' עִם שְׁנֵי הַיְּצָרִין, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּהֲפֹךְ גַּם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הוֹשֵׁעַ יא, ד): "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה" וְכַנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אֲזַי גַּם הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי דַּיְקָא עַל יָדוֹ יְכוֹלִין לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וְאִם לֹא הָיָה כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ - הָיָה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ מִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, כִּי הָיָה בָּטֵל בַּמְּצִיאוּת וְכַנַּ"ל, וְזֶה עֲבוֹדָתֵנוּ כָּל יְמֵי הַסְּפִירָה, לְהַמְתִּיק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְהַפְּכוֹ לְטוֹבָה וְכַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נֵעוֹרִין בְּשָׁבוּעוֹת וְכַנַּ"ל: