וְזֶהוּ מַה שֶּׁנִּפְסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ: אֵין הַשֻּׁתָּפוּת נִגְמָר בִּדְבָרִים אֶלָּא בְּקִנְיָן, לְפִיכָךְ כָּל דָּבָר כְּפִי קִנְיָנוֹ וְכוּ'; כִּי עִנְיַן קִנְיָן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא נֶאֱחֶזֶת בְּאֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וּמֵהֶם בָּאִים כָּל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּמַשָּׂא־וּמַתָּן. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא סַמְכָא דַּעְתָּם. עַד שֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶהוּ קִנְיָן, וְכָל הַקִּנְיָנִים הֵם עַל־יְדֵי עֲשִׂיָּה בְּיָדַיִם, כְּגוֹן קִנְיַן־סוּדָר שֶׁמְּקַבֵּל הַחֵפֶץ בְּיָדָיו אוֹ מְשִׁיכָה וּמְסִירָה וְהַגְבָּהָה וְכוּ', וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא בָּא הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן לְתוֹךְ עֲשִׂיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִם - לֹא נִגְמָר הַקִּנְיָן עַל־יְדֵי דְּבָרִים לְבַד עַד שֶׁעוֹשִׂין קִנְיָן בַּיָּדַיִם. הַיְנוּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּמַשָּׂא־וּמַתָּן כִּי אִם בְּכֹחַ גָּדוֹל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת־דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁתִּרְצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לִבְלֹעַ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת דִּין. אֲבָל עַל־יְדֵי עֹצֶם הַכֹּחַ שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, עוֹמֶדֶת לוֹ זֹאת הַתְּפִלָּה בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֻכְרָח הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה וְכוּ', כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי אֵיזֶה עֲשִׂיָּה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ב, ז): "וּבֵרַכְךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ". וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהֻכְרַח יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל פַּרְנָסָה, שֶׁהוּא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו (בְּרֵאשִׁית כז, כח): "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ" וְכוּ'. כִּי עֲשִׂיָּה הוּא בְּחִינַת דִּין שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת עֵשָׂו, שֶׁהוּא לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה, בְּחִינַת "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", כִּי בַּעֲשִׂיָּה, בְּחִינַת יָדַיִם - שָׁם אֲחִיזַת עֵשָׂו. וְיַעֲקֹב הָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ עֲקֵב עֵשָׂו בִּבְחִינַת (שָׁם כה, כו): "וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו", כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הָיָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֵּה־עֹז הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, עַל־כֵּן הֻכְרַח לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו וְהִלְבִּישׁ אֶת יָדָיו עַד שֶׁהָיוּ דּוֹמִים לִידֵי עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כז, כב): "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו". הַיְנוּ כִּי יַעֲקֹב הִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת דִּין כְּדֵי לְהוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל חִיּוּתָהּ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה שֶׁהוּא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו כַּנַּ"ל. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֲשִׂיָּה שֶׁל מַשָּׂא־וּמַתָּן אוֹ מְלָאכָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כִּי צְרִיכִין לְהִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת עֲשִׂיַּת הַיָּדַיִם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת דִּין כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה כִּי אִם עַל־יְדֵי מַטֵּה־עֹז הַנַּ"ל - שֶׁהוּא תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין כַּנַּ"ל: