וְהִנֵּה אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בַּעֲלֵי־דִּינִים הַבָּאִים לְדִין וּמַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה, וְאֶחָד מֵהֶם טוֹעֵן שֶׁקֶר בְּוַדַּאי. וְהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שַׁבָּת לא.): 'נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה', וְזֶה מַכְחִישׁ בַּעֲמִיתוֹ וְטוֹעֵן שֶׁקֶר וְאֵין לוֹ נֶאֱמָנוּת. נִמְצָא, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאִים לְדִין הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה, וְצָרִיךְ לְתַקֵּן וּלְבָרֵר הָאֱמוּנָה, וּלְבָרֵר הָאֱמֶת עִם מִי, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לֵידַע עִם מִי הָאֱמֶת, כִּי הַשֶּׁקֶר מְחַפֶּה עַל הָאֱמֶת, כִּי קָשֶׁה לְהַכִּיר בֵּין הַטּוֹעֵן אֱמֶת לְהַטּוֹעֵן שֶׁקֶר, וּמַה יַּעֲשֶׂה הַדַּיָּן לְהוֹצִיא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ.
הָעֵצָה וְהַתַּקָּנָה לָזֶה הוּא עִנְיָן הַנַּ"ל הַנֶּאֱמַר אֵצֶל תְּפִלָּה, שֶׁהִיא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ הַדַּיָּן לִרְאוֹת שֶׁיְּדַבֵּר דִּבּוּר אֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁהַמִּשְׁפָּט שֶׁהוּא רוֹצֶה לִפְסֹק עַל הַבַּעֲלֵי דִּינִים, יִהְיֶה בֶּאֱמֶת, בְּלִי שׁוּם הַטָּיָה לְשׁוּם צַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים טז, יט): "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט", וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה וַחֲכָמֵינוּ זַ"ל עַל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי זֶה הָעִקָּר.
וְעַל־יְדֵי שֶׁהַדַּיָּן נִזְהָר בָּזֶה מְאֹד וְכָל דְּבָרָיו הֵם רַק בֶּאֱמֶת, כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאֶה לְעֵינֵי שִׂכְלוֹ הָאֱמֶת עַל־פִּי דִּין תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אוֹ עַל־פִּי שִׂכְלוֹ אִם רוֹאֶה שֶׁהוּא דִּין מְרֻמֶּה, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (חֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן טו, סְעִיף ג), וַאֲזַי כְּשֶׁכָּל דְּבָרָיו הֵם רַק בֶּאֱמֶת וְאֵינוֹ נוֹטֶה לְשׁוּם צַד, אֲזַי נִתְקַיֵּם (תְּהִלִּים פב, א): "אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב" וְכוּ', כִּי אֲזַי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד שָׁם בַּעֲדַת הַדַּיָּנִים הַכְּשֵׁרִים אֲשֶׁר דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא אוֹר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, וְעִקַּר הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ אֶלָּא אֶל הָאֱמֶת, וַאֲזַי הַדִּבּוּר אֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, מֵאִיר לְהַדַּיָּן, וַאֲזַי זוֹכֶה לִרְאוֹת הָאֱמֶת עִם מִי מֵהַבַּעֲלֵי דִּינִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְבָּרֵר לוֹ הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, כִּי הַדִּבּוּר אֱמֶת שֶׁל הַדַּיָּן מֵאִיר וּמְגַלֶּה הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְהַשֶּׁקֶר שֶׁל שֶׁכְּנֶגְדּוֹ שֶׁטּוֹעֵן שֶׁקֶר.
וְזֶה בְּחִינַת הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין ז.), שֶׁדִּקְדְּקוּ הַמְפָרְשִׁים תֵּבַת 'לַאֲמִתּוֹ' (תּוֹסְפוֹת בָּבָא־בַּתְרָא ח: ד"ה 'דִּין אֱמֶת'), אַךְ עַל־פִּי הַנַּ"ל מְדֻקְדָּק הֵיטֵב, לַ'אֲמִתּוֹ' דַּיְקָא, כִּי בְּוַדַּאי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַדַּיָּן יָדִין דִּין אֱמֶת עַל־פִּי הַתּוֹרָה לְפִי טַעֲנָתָם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי עַל־פִּי הָאֱמֶת, אֲבָל בֶּאֱמֶת כְּשֶׁהַדַּיָּן נִזְהָר מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה כָּל דְּבָרָיו בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם הַטָּיָה כַּנַּ"ל, אֲזַי מֵאִיר לוֹ הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, וְזוֹכֶה לִרְאוֹת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי נִתְגַּלֶּה הָאוֹר מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ - 'לַאֲמִתּוֹ' דַּיְקָא, כַּנַּ"ל: