טז

וְעַל־כֵּן הֶעָרֵב שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת אֵינוֹ מִשְׁתַּעְבֵּד כִּי אִם בְּקִנְיָן, כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת נִשְׁתַּעְבֵּד מִיָּד, כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת, הַיְנוּ כְּשֶׁהַמַּלְוֶה נוֹתֵן הַמָּעוֹת לְהַלֹּוֶה, אָז הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה וּגְמִילוּת חֶסֶד, כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת הַלְוָאָה וּמַתַּן מָעוֹת שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַמַּלְוֶה לַלֹּוֶה - זֶהוּ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָרָצוֹן מֵהַמַּלְוֶה הַגּוֹמֵל חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְדִיב לֵב, בְּחִינַת רָצוֹן, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַמָּמוֹן. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא הַמָּמוֹן בַּתּוֹרָה 'כֶּסֶף' - לְשׁוֹן 'כִּסּוּפִין', כִּי מִשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַמָּמוֹן, מִבְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ"ל (בְּאוֹת יב), וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת מֵהַמַּלְוֶה לַלֹּוֶה, נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָז בְּוַדַּאי נִשְׁתַּעְבֵּד הֶעָרֵב בְּלֹא קִנְיָן כְּלָל, כִּי אֵין צְרִיכִין שׁוּם קִנְיָן מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ כָּאן הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַקִּנְיָנִים כַּנַּ"ל, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת אָז אֵין מִשְׁתַּעְבֵּד אֶלָּא בְּקִנְיָן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְמָרִים כָּל הַקִּנְיָנִים וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, עוֹד, כַּנַּ"ל: