"עַל־פִּי שְׁנַיִם עֵדִים [וְכוּ'] יָקוּם דָּבָר", "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ" וְכוּ' - 'אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה' - עַל־פִּי הַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל (סִימָן נא): 'אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קא, ז): "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב:
וְהַכְּלָל, שֶׁשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע וְהַטֻּמְאָה, עִקַּר הַשֶּׁקֶר הוּא רַק מֵחֲמַת רִחוּקוֹ מֵאֶחָד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְתֵכֶף שֶׁיָּצְאָה הַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל נִתְהַוָּה כֹּחַ הַבְּחִירָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף שֶׁיָּצְאָה הַבְּרִיאָה אֶל הַפֹּעַל הָיָה, כִּבְיָכוֹל, בְּחִינַת שְׁנֵי דְּבָרִים, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה וְאַחַר הַבְּרִיאָה. וְאָז שַׁיָּךְ בְּחִירָה וְכוּ', וּמִשָּׁם תֵּכֶף רֹשֶׁם שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה טֻמְאָה שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר, נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֶחָד, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ז, כט) "חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים", וְעַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד: