מב

וְזֶה "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שְׁמוֹת יב, יב) - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ אֲנִי וְלֹא שָׂרָף אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ אֲנִי ה' אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר - הַיְנוּ שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁגַּם לְמַעְלָה נִתְגַּלָּה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל - שֶׁכְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט לְמַטָּה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט גַּם לְמַעְלָה, בְּחִינַת אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ וְכ וּ'.

וְזֶה וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ אֲנִי וְלֹא שָׂרָף וְכוּ' כִּי נִתְבַּטְּלוּ כָּל הַהַסְתָּרוֹת וְהַהַעֲלָמוֹת. כִּי לִפְעָמִים הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַלְבִּישׁ הַנְהָגָתוֹ עַל־יְדֵי הַמַּלְאָכִים, בִּבְחִינַת (שְׁמוֹת כג, כ): "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר הַחֵטְא, שֶׁמֹּשֶׁה לֹא חָפַץ בָּזֶה, כִּי אָז יְכוֹלִים לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁטָּעָה אַחֵר עַל־יְדֵי־זֶה (רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי שְׁמוֹת כד, א), וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִיר שָׁם הַכָּתוּב בְּעַצְמוֹ (שְׁמוֹת כג, כא): "הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו... אַל תַּמֵּר בּוֹ"; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין לח:): 'אַל תְּמִירֵנִי בּוֹ' - שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַטָּעוּת שֶׁל כָּל הָעוֹבְדֵי עַכּוּ"ם, וְכֵן הַטָּעוּתִים שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁל עַכְשָׁו, כִּי הַמַּלְאָךְ נִקְרָא ' אֱלֹהִים ' (בְּרֵאשִׁית לב, כט) שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא ' הַטֶּבַע ' (פַּרְדֵּס יז, ד). אֲבָל אָז בִּיצִיאַת מִצְרַיִם חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְגִלָּה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט לְמַטָּה וּלְמַעְלָה שֶׁאֵין שׁוּם הַנְהָגָה בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל יָדוֹ בְּעַצְמוֹ, בִּבְחִינַת אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, אֲנִי וְלֹא שָׂרָף, וְכוּ' אֲנִי ה' אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר, כִּי כָּל הַפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְכַנַּ"ל:

שַׁיָּךְ לְעֵיל

וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, כִּי בִּרְכַּת הַתּוֹרָה זֶה בְּחִינַת הוֹדָאָה הַנַּ"ל, שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים וּמוֹדִים בְּכָל יוֹם תֵּכֶף בַּבֹּקֶר עַל נְעִימוּת חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַהִלּוּךְ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל (בְּאוֹת ה), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, עַד שֶׁזּוֹכִין שֶׁיֻּכְלְלוּ כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בְּאֶחָד הַפָּשׁוּט, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁלוֹם וְאַחְדוּת בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּי דֵּעוֹת יֻכְלְלוּ יַחַד וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה זָכָה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן יוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הִתְקַנֵּא בְּמֹשֶׁה אָחִיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְיָצָא לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ד, יד): "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַכְּהֻנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת קלט.): 'בִּשְׂכַר וְרָאֲךָ וְכוּ' זָכָה לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ'. עַל־כֵּן אוֹמְרִים בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אַחַר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, כִּי הֵם בִּבְחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן מְסַיְּמִין בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר ו, כו): "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם", כִּי עַל־יְדֵי הַהוֹדָאָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה - זוֹכִין לְשָׁלוֹם וְאַחְדוּת כַּנַּ"ל, וְכָל זֶה זָכִינוּ עַל־יְדֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת א, יב): הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה - כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל - עַל־יְדֵי תּוֹדָה הוֹדָאָה, שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, כַּנַּ"ל: