וּבֶאֱמֶת כָּל זֶה הוּא עִנְיָן הַנַּ"ל, שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ - עֲבוֹדָה אַחַת הַתְּלוּיָה בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי וְהֵם בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁבָּהֶם צָרִיךְ הָאָדָם לְהַכְנִיס דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְבָרֵר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁמִּתְבָּרְרִין עַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, כִּי כֻּלָּם בְּחָכְמָה אִתְבְּרִירוּ (זֹהַר פְּקוּדֵי רנד:). אֲבָל עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מַכּוֹת כד.): בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת - "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חֲבַקּוּק ב, ד). כִּי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאוֹתָן הַקְּלִפּוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם וּלְבַטְּלָם עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁבֶּחָלָל הַפָּנוּי שֶׁמַּאֲמִינִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁגַּם שָׁם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נִמְצָא - זֶה יְסוֹד הַכֹּל וְכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה אֵין קִיּוּם לְשׁוּם תּוֹרָה וּמִצְוָה. רַק כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁגַּם בִּבְחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי, הַיְנוּ בִּבְחִינַת הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם וּלְתָרְצָם, גַּם שָׁם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, וַאֲזַי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לִכְנֹס בְּדַעְתּוֹ שׁוּם חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי סוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֲזַי יֵשׁ קִיּוּם לְהַתּוֹרָה וּמִצְוֹת, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּהַשֵּׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בַּתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, וְעַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה וּמִצְוֹת - הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפּוֹת הַבָּאִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, כִּי כֻּלָּם בְּחָכְמָה אִתְבְּרִירוּ, כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא, כִּי תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים (סִימָנִים ז, ט), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, יב): "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", וְתַרְגּוּמוֹ: 'פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ' (תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: פְּרוּסוֹת בִּתְפִלָּה). וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת שֵׂכֶל, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָכְמָה וּבִינָה וְדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ח, יב): "אֲנִי חָכְמָה וְכוּ' אֲנִי בִּינָה" וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין שְׁנֵי מִינֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הַבָּאִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים וְהַבָּאִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל, וּמְבָרְרִין הַקְּדֻשָּׁה וּמְגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ בְּכָל מָקוֹם, כַּנַּ"ל: