וְזֶה בְּחִינַת הַנִּסָּיוֹן שֶׁל אַבְרָהָם וְיִצְחָק בִּשְׁעַת הָעֲקֵדָה, כִּי יָדוּעַ קֻשְׁיוֹת הָעוֹלָם עַל גֹּדֶל הָרַעַשׁ שֶׁל נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה, כִּי לְפִי גֹּדֶל צִדְקָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם - אֵין זֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל כָּל־כָּךְ לִכְאוֹרָה, כִּי נִדְמֶה לָנוּ שֶׁגַּם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים יַעַמְדוּ בְּנִסָּיוֹן זֶה, שֶׁכְּשֶׁיֹּאמַר לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּפֵרוּשׁ לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ - בְּוַדַּאי יְקַיֵּם דְּבָרָיו וְיִשְׁחָטֵהוּ.
אַךְ עִקַּר הַנִּסָּיוֹן הָיָה מַה שֶּׁלֹּא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְכַמּוּבָא מִזֶּה, וְכַמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית פֶּרֶק ב, הֲלָכָה ד), וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, מִמַּה שֶּׁאָמַר אַחַר־כָּךְ: אֲפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי (בְּרֵאשִׁית כא, יב): "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע", וְאַחַר־כָּךְ אָמַרְתָּ לִי לְהַעֲלוֹתוֹ לְעוֹלָה וְכוּ'. מוּבָן מִזֶּה וּמִשְּׁאָר מְקוֹמוֹת, שֶׁזֶּה הָיָה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּנְחוּמָא וַיֵּרָא כג) עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כב, ה): "וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה", וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י: 'אֶרְאֶה הֵיכָן הוּא מַה שֶּׁאָמַר לִי כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ', אֲבָל אַבְרָהָם הִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו וְאָמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי מֵבִין דְּרָכָיו, בְּוַדַּאי כָּךְ הַמִּדָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי ה', וַאֲנִי מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלִּי לְהוֹלִיךְ בְּנִי יְחִידִי לִשְׁחִיטָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יְקַיֵּם כָּל דְּבָרָיו שֶׁהִבְטִיחָנִי, כִּי דְּרָכָיו אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל, כִּי הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ"ל בָּזֶה הַרְבֵּה (עַיֵּן כּוֹכְבֵי אוֹר, אֱמֶת וֶאֱמוּנָה י).
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁכָּתוּב וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה, כִּי כָּל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים הֵבִינוּ וְרָאוּ מֵרָחוֹק - שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית וְהַתִּקְוָה יִהְיֶה רַק בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית־רַבָּה מד, יט) עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית טו, יד): "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ", לְרַבּוֹת שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁכֻּלָּם רָאוּ גָּלוּת הַזֶּה הַמַּר הָאַחֲרוֹן הָאָרֹךְ כָּל־כָּךְ, אֲבָל בְּעֹצֶם גְּדֻלַּת הַשָּׂגַת וְרוּחַ קָדְשָׁם - לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת, שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד מֵעֵין כֹּל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים נו.) עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית מט, א): "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב לְבָנָיו" וְכוּ', שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לָהֶם קֵץ הַגְּאֻלָּה וְנִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם (שָׁם כב, ד): וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק - שֶׁרָאָה הַתִּקְוָה שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בֵּית חַיֵּינוּ, וְשָׁם כָּל תִּקְוָתֵנוּ, אֲבָל רָאָה אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר, מָתַי נָשׁוּב לָזֶה הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן רָאָה אוֹתוֹ בִּרְאִיָּה יָפָה וּבָרָה שֶׁבְּוַדַּאי נִזְכֶּה לְזֶה הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ סוֹף כָּל סוֹף, רַק הוּא מֵרָחוֹק [וְכַמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בָּזֶה הַרְבֵּה לְהוֹצִיא רְמָזִים מִזֶּה כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ לְעִנְיַן גְּאֻלַּת נַפְשׁוֹ בִּפְרָטִיּוּת, עַיֵּן שָׁם בְּהִלְכוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן הֲלָכָה ה].
וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד 'כֹּה', כִּי בְּחִינַת 'כֹּה' מְרַמֵּז עַל דָּבָר שֶׁרוֹאִין מֵרָחוֹק מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּפָרָשַׁת 'מַטּוֹת' (בַּמִּדְבָּר ל, ב), מֹשֶׁה נִתְנַבֵּא בְּ'כֹה' וְכָל הַנְּבִיאִים נִתְנַבְּאוּ בְּ'כֹה', מוּסָף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה שֶׁנִּתְנַבֵּא בְּ'זֶה הַדָּבָר', כִּי כָּל הַנְּבִיאִים נִתְנַבְּאוּ בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה - שֶׁרָאוּ נְבוּאָתָם מֵרָחוֹק מְאֹד, אֲבָל מֹשֶׁה הִתְנַבֵּא גַּם בְּ'זֶה הַדָּבָר' - שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁרָאָה הַנְּבוּאָה בִּרְאִיָּה יָפָה וּבָרָה, אֲבָל גַּם מֹשֶׁה הִתְנַבֵּא בְּ'כֹה', כִּי הָיוּ כַּמָּה נְבוּאוֹת שֶׁגַּם הוּא הֻכְרַח לִרְאוֹתָן מֵרָחוֹק מְאֹד.
וְזֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת יא, ד): "כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא" וְכוּ', כִּי סוֹד חֲצוֹת לַיְלָה גַּם מֹשֶׁה לֹא יָכֹל לַעֲמֹד עָלָיו בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ג:) 'מִכְּדֵי מֹשֶׁה לֹא יָדַע חֲצוֹת אֵימַת, וְאָמַר "כַּחֲצוֹת", דָּוִד יָדַע שֶׁאָמַר, "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ" וְכוּ', הַיְנוּ כִּי מֹשֶׁה יָדַע שֶׁעִקָּר הוּא הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁתִּהְיֶה בִּזְכוּת דָּוִד וְהַנִּלְוִים אֵלָיו, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים הָעוֹמְדִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה - לְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאָז הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן צַיְיתִין לְקָלַיְיהוּ וְכוּ' (מַקְשִׁיבִים לְקוֹלָם), וְעַל־יְדֵי־זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה סו, י): "שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּעֲנִית ל:): 'כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם וְכוּ'. אֲבָל לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר מָתַי יִהְיֶה הַקֵּץ, כִּי הוּא סָתוּם מְאֹד כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן גַּם בַּגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה רָמַז בִּדְבָרָיו, שֶׁאָמַר "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא", כִּי בְּכָל דְּבָרָיו וּשְׁלִיחוּתוֹ הִסְתַּכֵּל עַל הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מֵאֵן בַּשְּׁלִיחוּת בַּתְּחִלָּה וְכוּ'. וְעַל־כֵּן רָמַז בִּדְבָרָיו וְאָמַר "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם" וְכוּ', כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם 'מִצְרַיִם' וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית־רַבָּה טז, ד), וְעַל־כֵּן אָמַר "כַּחֲצֹת", כִּי הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן סָתוּם מְאֹד רַק דָּוִד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מָשִׁיחַ אָמַר (תְּהִלִּים קיט, סב): חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם וְכוּ'.
וְעַל־כֵּן אָמַר מֹשֶׁה אָז: "כֹּה אָמַר ה'", כִּי נְבוּאָה זוֹ שֶׁל בְּחִינַת חֲצוֹת שֶׁמְּרַמֵּז עַל קֵץ הָאַחֲרוֹן - הִיא רְחוֹקָה מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל זֶה, עַל־כֵּן אָמַר בִּלְשׁוֹן 'כֹּה', וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כב, ה): "וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה", הַנֶּאֱמָר בְּאַבְרָהָם, כִּי הֶאֱמִין, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁמּוֹלִיךְ בְּנוֹ לִשְׁחִיטָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָמַר (בְּרֵאשִׁית כא, ב): "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע", אַךְ הוּא בִּבְחִינַת 'כֹּה' שֶׁרָחוֹק מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין - רַק מֵרָחוֹק רוֹאִין, וְכַנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהִצִּיל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת יִצְחָק וְהֶעֱלָה אַיִל תַּחְתָּיו, אָז הֵבִין אַבְרָהָם יוֹתֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו וְלַעֲמֹד עַל סוֹף דְּבָרָיו, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן, שֶׁכָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטִיחוֹ לִתֵּן לוֹ זֶרַע וּלְהַנְחִילָם אֶת הָאָרֶץ - הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן, שֶׁרַק אָז יִתְקַיְּמוּ בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַהַבְטָחוֹת, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל סוֹף הַדָּבָר בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מְחֻיָּבִים בְּכָל יוֹם לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּמִצְוֹתָיו, וּלְהַאֲמִין שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְקָרֵב הַקֵּץ וּלְחַכּוֹת בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אִם לֹא יָבוֹא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם - נְחַכֶּה בְּיוֹם אַחֵר עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָבוֹא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (חֲבַקּוּק ב, ג): "אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר".
וְזֶהוּ (בְּרֵאשִׁית כב, יד): וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה, שֶׁאֵין לוֹ פֵּרוּשׁ לִכְאוֹרָה, וְכַאֲשֶׁר נִדְחַק רַשִּׁ"י בְּפֵרוּשׁוֹ, אַךְ עַתָּה יִתְפָּרֵשׁ כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁקָּרָא הַמָּקוֹם שֶׁל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא עִקַּר הַתִּקְוָה כַּנַּ"ל ה' יִרְאֶה. הַיְנוּ כִּי רַק ה' יִרְאֶה זֶה הַמָּקוֹם לְהַשְׁרוֹת בּוֹ שְׁכִינָתוֹ, כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַד יוֹדֵעַ הַסּוֹף, אֲבָל אָנוּ אָסוּר לָנוּ לַחֲשֹׁב בָּזֶה שׁוּם קֵץ כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין צז.), רַק עָלֵינוּ מֻטָּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ - לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקָרֶבֶת הַגְּאֻלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שָׁם צח.) שֶׁשָּׁאַל אֶת אֵלִיָּהוּ: אֵימָתַי יָבוֹא מַר? אָמַר לוֹ: הַיּוֹם, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ. וְאִם כְּבָר הָיוּ כַּמָה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁעָבְדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא בָּא - הוּא מֵחֲמַת הַקִּלְקוּל שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁמְּעַכְּבִין בִּיאָתוֹ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל אֶחָד כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ הוּא מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְקַבְּצוּ הִתְנוֹצְצוּת הַגְּאֻלָּה שֶׁעוֹרְרוּ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, כַּד חַם גַּבֵּהּ אִתְהַפִּיךְ בְּסִימָן ב, עַיֵּן שָׁם.
וְזֶהוּ: אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁקָּאֵי עַל כָּל יוֹם שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים הַקּוֹרְאִים מִקְרָא הַזֶּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ בְּחִינַת "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ" הַנַּ"ל, שֶׁבְּכָל יוֹם מִתְקָרֶבֶת הַגְּאֻלָּה כְּפִי הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין בְּכָל יוֹם 'מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה'. וְזֶהוּ אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, הַיְנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר - הַיּוֹם ה' יֵרָאֶה לְעַמּוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. כִּי בְּכָל יוֹם מִתְנוֹצֶצֶת הַגְּאֻלָּה וְה' נִרְאֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְכַנַּ"ל, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן לַעֲמֹד עַל סוֹף הַדָּבָר מָתַי תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בַּקֵּץ הָאַחֲרוֹן, עַל זֶה אָמַר: ה' יִרְאֶה, כִּי רַק הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִרְאֶה זֹאת וְכַנַּ"ל. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, הַיְנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה וְכַנַּ"ל.
וְעַיֵּן מַה שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן רעב עַל פָּסוּק זֶה: "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ" - שֶׁזֶּה עִקָּר הָעֵצָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵין לוֹ רַק זֶה הַיּוֹם בִּלְבַד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וְהוּא שַׁיָּךְ לָעִנְיָן הַנַּ"ל, כִּי הַכֹּל אֶחָד, כִּי אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה וּצְרִיכִין שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, בִּבְחִינַת "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה'" וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ־כֵּן יִזְכֶּה שֶׁמִּמֶּנּוּ לֹא יִהְיֶה עִכּוּב מָשִׁיחַ כָּל־כָּךְ, וּכְפִי עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִים זֹאת וְעוֹבְדִים אֶת ה' בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ כֵן מִתְנוֹצֵץ צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּכָל יוֹם וְכַנַּ"ל, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִתְקַבְּצוּ כָּל עֲבוֹדָתָם יַחַד וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְכָל אֶחָד כְּפִי חֶלְקוֹ בְּהִתְקָרְבוּת מָשִׁיחַ - כֵּן יִזְכֶּה אָז לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבוֹ הַגָּדוֹל שֶׁיַּשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ אָז: