יח

וְזֶה גָּזַל אֶת הָרַבִּים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי, יַעֲשֶׂה צָרְכֵי רַבִּים (בָּבָא־קַמָּא צד:). כִּי יֵשׁ שֶׁפָּגַם וְחָטָא כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּזַל אֶת הָרַבִּים, שֶׁהַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ נוֹגְעִים לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כח, כד): "גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ" - דָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (זֹהַר תַּזְרִיעַ מד:), וַאֲזַי כָּל תִּקּוּנוֹ הוּא רַק לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי רַבִּים לַשָּׁמַיִם. וְעִקַּר צָרְכֵי רַבִּים הוּא - לְזַכּוֹתָם לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם - בִּפְרָט מִי שֶׁחָטָא וּפָגַם הַרְבֵּה - לַעֲסֹק בָּזֶה. וְעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּהַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה הַנִּמְשֶׁכֶת בַּתִּקּוּנִים הַנַּ"ל שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט וְתָאִיר בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה לִכְלַל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. הֵן עַל־יְדֵי שֶׁיְּסַיֵּעַ בְּמָמוֹנוֹ לְהָעוֹסְקִים בָּזֶה, הֵן בְּגוּפוֹ הֵן בִּשְׁאָר בְּחִינוֹת, כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּזֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים בְּחִינַת צָרְכֵי רַבִּים. וְזֶהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַגְּזֵלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַחֲטָאִים כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל: