וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים, בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, כִּי הָמָן־עֲמָלֵק בִּקֵּשׁ לְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים (אֶסְתֵּר ג, יג), כִּי עִקַּר הַכְנָעַת עֲמָלֵק הוּא עַל־יְדֵי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְטַוָּה לְהַכְרִית זַרְעוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל עַל־יְדֵי מַלְכוּת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הוּא מִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הָיוּ אָז יִשְׂרָאֵל בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת, כִּי עֲמָלֵק הוּא מֵעוֹלָם רְצוּעָה מַרְדּוּת לְיִשְׂרָאֵל (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יט, כ). אַךְ תָּמִיד הָיָה רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלָכִים, דְּהַיְנוּ בִּימֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וְהָיוּ מִתְגַּבְּרִים נֶגְדּוֹ, וְכֵן בִּימֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הִתְגַּבְּרוּ יִשְׂרָאֵל עָלָיו וְהִכְנִיעוּ אוֹתוֹ. אַךְ עַכְשָׁו רָצָה לְהִתְגַּבֵּר בִּימֵי מַלְכוּת הָרְשָׁעָה בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מֶלֶךְ עַכּוּ"ם, וְעַל־כֵּן הִתְגַּבְּרוּתוֹ אָז הָיָה בְּתֹקֶף גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת, כִּי לֹא דַּי שֶׁלֹּא הָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיעוֹ, אַף גַּם לְהֵפֶךְ - הִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי מֶלֶךְ עַכּוּ"ם, וְעַל־כֵּן הָיָה מִתְגַּבֵּר מְאֹד וְרָצָה לְאַבֵּד וְכוּ'.
וְעַל־כֵּן הִפִּיל פּוּר בַּיֶּרַח שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה (מְגִלָּה יג:), שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, כִּי כְּשֶׁנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה מְאִירָה בִּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה אֲזַי נִכְרָת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֹשֶׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְעַלְּמוּת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעָשָׂה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַל־יְדֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה.
וְאֶסְתֵּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, נִלְקְחָה אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, זֶה בְּחִינַת "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ", בְּחִינַת (תְּהִלִּים קג, יט): "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה", שֶׁבְּחִינַת אֶסְתֵּר בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה נִכְנֶסֶת וּמִסְתַּתֶּרֶת אֲפִלּוּ בְּמַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בִּבְחִינַת "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ", לְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם, כִּי אֶסְתֵּר הַצַּדֶּקֶת הָיְתָה מוֹצֵאת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמִתְדַּבֶּקֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּלְקְחָה אֵלָיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה טו:): שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסָה לְבֵיתוֹ שֶׁהָיָה מָלֵא גִּלּוּלִים - נִסְתַּלְּקָה הֵימֶנָּה שְׁכִינָה, וְהָיְתָה צוֹעֶקֶת (תְּהִלִּים כב, ב): "אֵלִי אֵלִי לָמָּה עֲזַבְתָּנִי" וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ מוֹצְאָה אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם שָׁם, בִּבְחִינַת "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ", כִּי בַּמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ מִתְדַּבְּקִים בּוֹ יוֹתֵר, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן יב תִּנְיָנָא).
וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֶסְתֵּר שֶׁנִּלְקְחָה אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ", עַל־יְדֵי זֶה נִכְרַת הָמָן עֲמָלֵק, כִּי עִקַּר כְּרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ כַּנַּ"ל". וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ (אֶסְתֵּר ב, יט), וְהָיָה מַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, הַמְזָרְזָהּ וְהַמְּרַמְּזָהּ וְכוּ', הַיְנוּ כִּי מָרְדְּכַי, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא הָיָה מַעְלִים עַיִן מִמֶּנָּה וְהָיָה מֵאִיר נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בַּנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה.
וְזֶה בְּחִינַת אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת וְכוּ' (שָׁם פָּסוּק כ) - זֶה בְּחִינַת דְּמִימָה וּשְׁתִיקָה, בְּחִינַת "דֹּם לַה'" וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה. כִּי קֹדֶם הַתִּקּוּן אָסוּר לְדַבֵּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת וּמְקַשֵּׁר וּמַמְשִׁיךְ אוֹר נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה לַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן קֹדֶם הַתִּקּוּן אָסוּר לְדַבֵּר - שֶׁלֹּא לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹד אוֹר יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק בְּחִינַת "דֹּם לַה'", בְּחִינַת אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת, בְּחִינַת (תְּהִלִּים לט, ג): "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי" וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרָה אֶסְתֵּר (אֶסְתֵּר ד, טז): וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי, בְּחִינַת אֲבֵדָה, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן מִתְּחִלָּה בִּטְּלוּ בְּנֵי הָמָן אֶת בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בַּנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וְכַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה - נִכְרַת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְנִתְוַסְּפוּ גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ח, יז): וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים - שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, כִּי הַגֵּרִים הֵם מִבְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁנָּפַל וְנֶאֱבַד בֵּינֵיהֶם (סִימָן יז), עַד שֶׁזּוֹכִין שֶׁיָּשׁוּב הָאֲבֵדָה לִמְקוֹמָהּ: