וְזֶה בְּחִינַת וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים (בְּרֵאשִׁית מט, א), שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה וְהִתְחִיל לְדַבֵּר דְּבָרִים אֲחֵרִים, וְאָמַר הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ וְכוּ' (בְּרֵאשִׁית־רַבָּה צט, ה). וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדִּבֵּר אַחַר־כָּךְ הָיָה מֵעֵין שֶׁרָצָה לְגַלּוֹת, כִּי לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא גִּלָּה כְּלָל מֵהַקֵּץ לָמָּה נִכְתְּבוּ דְּבָרָיו אֵלּוּ בַּתּוֹרָה מַה שֶּׁאָמַר וְאַגִּידָה לָכֶם וְכוּ', מַה שֶּׁלֹּא גִּלָּה כְּלָל, אַךְ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאָמַר אַחַר־כָּךְ מְחֻבָּר וְשַׁיָּךְ לְמַה שֶּׁרָצָה לְגַלּוֹת, כִּי יַעֲקֹב רָצָה לְגַלּוֹת מַמָּשׁ קֵץ הַגְּאֻלָּה וְנִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה, כִּי הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת וְאָסוּר לְגַלּוֹתוֹ, עַל־כֵּן הִתְחִיל לְדַבֵּר דְּבָרִים אֲחֵרִים, וְרָמַז וְהֶעְלִים לָהֶם אֶת הַקֵּץ בְּתוֹכָם, וְהוֹדִיעָם בַּמֶּה יִזְכּוּ לְקֵץ הַגְּאֻלָּה, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בְּהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ - שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּץ אֶת הַנְּפָשׁוֹת בְּחָכְמָתָם וְלַעֲלוֹת בְּחָכְמָתָם וּלְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, וְכַנַּ"ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם; הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב - זֶה בְּחִינַת קִבּוּץ הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה' - הוּא מְקַבְּצָם יַחַד וּמַעֲלֶה אוֹתָם בִּבְחִינַת עִבּוּר. וְזֶה, הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ - שֶׁמַּזְהִיר אוֹתָם שֶׁיִּתְאַסְּפוּ וְיִתְקַבְּצוּ יַחַד וְיַטּוּ אָזְנֵיהֶם וְיִהְיוּ מוּכָנִים לִשְׁמֹעַ, וְעַל־יְדֵי הַקִּבּוּץ וְהַהֲכָנָה הַזֹּאת שֶׁהֵם חֲפֵצִים לִשְׁמֹעַ, עַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה הֶחָכָם נַפְשׁוֹתָם, וְעַל־יְדֵי זֶה מוֹרִיד לָהֶם תּוֹרָה, וְאָז יֵשׁ לָהֶם מַה לִּשְׁמֹעַ. וְזֶהוּ: וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם - דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאָה שֶׁהִמְשִׁיךְ וְגִלָּה לָהֶם. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים וְשִׁמְעוּ - כִּי וְשִׁמְעוּ הָרִאשׁוֹן נֶאֱמַר עַל מַה שֶּׁמַּטִּים אָזְנָם וּמְכִינִים עַצְמָן לִשְׁמֹעַ בְּעֵת הַקִּבּוּץ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָרָצוֹן הֶחָזָק שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה', שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת קִבּוּץ הַנְּפָשׁוֹת, דְּהַיְנוּ הָרְצוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְנֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, כִּי שְׁמִיעָה בְּלִבָּא תַּלְיָא, הַיְנוּ רְצוֹן הַלֵּב וּתְשׁוּקָתוֹ הַגְּדוֹלָה לִשְׁמֹעַ דְּבַר הֶחָכָם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה מְקַבְּצָם וּמְאַסְּפָם יַחַד בִּבְחִינַת הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, וְאַחַר־כָּךְ מוֹרִיד לָהֶם עַל־יְדֵי זֶה תּוֹרָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת וְשִׁמְעוּ הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר עַל הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלֶּה לָהֶם וְכַנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בִּתְחִלָּה "יַעֲקֹב" - הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׂרָאֵל - וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּעֵת הַקִּבּוּץ קֹדֶם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁאָז הוּא עֲדַיִן בְּחִינַת עִבּוּר, אָז נִקְרָאִין הַמֹּחִין וְהַדַּעַת בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת (הוֹשֵׁעַ יב, ד): "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו" שֶׁהוּא בְּחִינַת עִבּוּר. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹלָד וְנִתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה, אָז הוּא בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּהַתּוֹרָה 'עַתִּיקָא' (בְּסִימָן כא) עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים קלה, ד): "כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ", עַיֵּן שָׁם: