ח

כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה דְּבַר תַּאֲוָה, זֶה הָרָצוֹן הוּא פְּגָם וּמָרָה לַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי הִיא בִּבְחִינַת "מָרַת נָפֶשׁ" (שְׁמוּאֵל־א א, י) בְּחִינַת: "וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ" (מְלָכִים־ב ד, כז). וְזֶהוּ פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי אֵין הַנֶּפֶשׁ מְאִירָה, וְהִיא אָז בִּבְחִינַת: "וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה" (תְּהִלִּים קז, ט). וּלְתַקֵּן זֶה צָרִיךְ לָבוֹא לְחֲכַם הַדּוֹר הַנַּ"ל, וְהוּא יְתַקֵּן וְיַעֲלֶה אֲפִלּוּ אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים עִם הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁבָּא לְהֶחָכָם יִתְקַיֵּם אָז: "וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב" (שָׁם) וְיִתְקַיֵּם בּו:ֹ "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ" (יְשַׁעְיָה נח, יא), וִיחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיו דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְחַדְּשׁוּ וְיִתְתַּקְּנוּ יְמֵי נְעוּרָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ, וְאָז נִקְרָא אָדָם. וְגַם גּוּפוֹ יִתְעַלֶּה וְיִתְחַדֵּשׁ עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁבָּא לְהֶחָכָם: