ד

צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בִּבְחִינַת בִּטּוּל, לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְתֹּם עֵינָיו מֵחֵזוּ דְּהַאי עָלְמָא, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִכָּלֵל בְּהַתַּכְלִית כִּי אִם עַל־יְדֵי סְתִימוּ דְּעֵינִין שֶׁיִּסְתֹּם עֵינָיו לְגַמְרֵי מֵחֵזוּ דְּהַאי עָלְמָא, אַף גַּם לְדָחְקָם בְּהָאֶצְבַּע, וְאָז לֹא יִהְיוּ לוֹ יִסּוּרִים וְצַעַר מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת קָבוּעַ תָּמִיד בִּבְחִינַת הַבִּטּוּל, כִּי יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי. וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטּוּל בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, וְאָז הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל מֵאִיר אֶל הַדַּעַת אוֹר מְתִיקוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹהוּת, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאֶחָד לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַיִּסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, וְיִזְכֶּה לִטְעֹם וּלְהַרְגִּישׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא: