יא

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל־יְדֵי עֲנָוָה, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לָשִׂים עַצְמוֹ כְּאַיִן כַּמִּדְבָּר לָדוּשׁ, וְלֹא יַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ, רַק יַחֲזִיק בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה, וְיִהְיֶה מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים וְכַנַּ"ל, וְאָז נִקְרָא חָכָם בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּתֶר. שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְכָבוֹד אֲמִתִּי וְנִצְחִי שֶׁהוּא אֱלוֹקִי כַּנַּ"ל, וּלְחֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם: