יא

וְכָל אָדָם יָכוֹל לִטְעֹם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, אֲפִלּוּ עַכְשָׁו בְּתוֹךְ הַיָּמִים כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בִּכְלָל, וּכְפִי הַדַּעַת הַזֶּה בְּוַדַּאי הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל תַּאֲווֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים. אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּם (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נֹחַ פָּרָשַׁת ל"ד), וְכָל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת הֵם בַּלֵּב, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְקַשֵּׁר לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה כּוֹפֶה אֶת לִבּוֹ וְתַאֲווֹתָיו אֶל הַדַּעַת הַזֶּה, שֶׁיּוֹדֵעַ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה הַזֹּאת וִידִיעַת הַתּוֹרָה. וַאֲזַי נִכְלָלִין גַּם כֵּן הַמִּדּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אוֹר הַגָּנוּז לְפִי בְּחִינָתוֹ, הַיְנוּ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים: