תּוֹרָה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים (שְׁמוֹת יט, ו)

הַכְּלָל שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַצַּדִּיק לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "צַדִּיק מוֹשֵׁל" כוּ', 'מִי מוֹשֵׁל בִּי צַדִּיק' (מוֹעֵד קָטָן ט"ז ע"ב). וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן הָעִקָּר שֶׁיִּתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵהֶם יְקַבֵּל כֹּחַ וְהֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת:

וְזֶהוּ בְּחִינַת: "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט" (בְּרֵאשִׁית מב, ו), וְהוּא שֹׁרֶשׁ כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם עֲנָפָיו הַמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְהוּא בְּחִינַת מְלָאפוּם, כִּי הַצַּדִּיק הוּא הַשּׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ כָּרָאוּי, וּבְרִית מֶרְכָּבָה לַיְסוֹד, אֲשֶׁר הֲוָיָה שֶׁלּוֹ בְּנִקּוּד מְלָאפוּם, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת מְלֹא פּוּם, לְהוֹרוֹת כִּי פִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא מָלֵא מֵאֱלֹקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְדִבּוּרָיו בְּוַדַּאי הֵם בִּשְׁלֵמוּת וּבְמִלּוּאָם. וְעַל־כֵּן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (דְּבָרִים א, יא), הַיְנוּ לְפִי הַדִּבּוּר כֵּן הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין דַּי בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת, צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא, כִּי הַדִּבּוּר הוּא כְּלִי הַשֶּׁפַע, וְאִם הֵם בִּשְׁלֵמוּת וּבְמִלּוּאָם, אֲזַי יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶם רֹב שֶׁפַע. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בְּדִבּוּר פֶּה דַּיְקָא, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע:

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת: "צַדִּיק מוֹשֵׁל" (שְׁמוּאֵל־ב' כג, ג), בְּחִינַת 'מְלֹא פּוּם', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (יְשַׁעְיָה ס, כא), כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, כַּמַעֲשֶׂה דְּאַבָּיֵי וְאַבָּא אֻמָּנָא (תַּעֲנִית כ"א ע"ב), שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ לָא מָצִית לְמֶעְבַּד כְּעוּבְדָא דְּאַבָּא אֻמָּנָא. וְבְּחִינָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, וְצָרִיךְ לְקַבֵּל חֲבֵרוֹ הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזֹּאת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין" (תַּרְגּוּם יְשַׁעְיָה ו, ג). שֶׁקֹּדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה הַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", שֶׁהָיָה אָז הַכֹּל אָנֹכִי, וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" (תְּהִלִּים פא, יא), זֶה בְּחִינַת מְלָאפוּם, בְּחִינַת יוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט שֶׁנָּתַן הַמֶּמְשָׁלָה לְיַד כָּל יִשְׂרָאֵל לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ:

וּמְלָאפוּם הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה עִם וָא"ו הַיְנוּ חָכְמָה וּבִינָה, כִּי הַנְּקֻדָּה הִיא בְּחִינַת חָכְמָה בְּחִינַת יוּ"ד וּמַעְיָן, וּבִינָה הוּא הַנַּחַל הַנִּמְשָׁךְ מֵהַמַּעְיָן, הוּא כְּמוֹ וָאו. וּבְחִינַת מְלָאפוּם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, כִּי הַצַּדִּיק הוּא יוּ"ד, כִּי הַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים חַכְמֵי הָעֵדָה, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת וָא"ו, שֶׁהֵם תָּמְכֵי אוֹרַיְתָא וְנִקְרָאִים וָוֵי הָעַמּוּדִים. וְאֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֵשׁ גַּם כֵּן בְּחִינַת יוּ"ד וָא"ו, יוּ"ד עַל־שֵׁם הַפֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת" (תְּהִלִּים מט, ד), וָא"ו עַל שֵׁם "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת" (בְּחִינַת בִּינָה לִבָּא כַּנַּ"ל), וְלֵב בְּחִינַת לוּחוֹת אֲשֶׁר הֵם וָא"ו, כִּי 'אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה' (בָּבָא־בַּתְרָא י"ד), בְּחִינַת: "לוּחַ לִבֶּךָ" (מִשְׁלֵי ג, ג):

וּכְשֶׁהַלֵּב מְשֻׁקָּע בְּאֲהָבוֹת רָעוֹת הָיִינוּ בְּחִינַת אַהֲבָה נְפוּלָה וּשְׁבוּרָה, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת נִמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים. וּמוּבָא בְּ"עֵץ־חַיִּים" (בְּהֵיכַל הַנְּקֻדּוֹת שַׁעַר שְׁבִירַת הַכֵּלִים), כִּי שְׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד נָפְלוּ לְבִינָה דִּבְרִיאָה, הַיְנוּ בִּינָה לִבָּא, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. נִמְצָא שֶׁאֲהָבוֹת רָעוֹת בָּאִים מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד. עַל־כֵּן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ" (בְּרֵאשִׁית לד, יד), 'חֲסוּדָא הִיא לָנָא', כִּי הַחֶרְפָּה הַיְנוּ עָרְלַת הַלֵּב הַיְנוּ אֲהָבוֹת רָעוֹת, נַעֲשֶׂה מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד. וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (מִשְׁלֵי י, יב), שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֶחָד פּוֹשֵׁעַ כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ אֲזַי אֵינוֹ מְחָרְפֵהוּ, כִּי אַהֲבָתוֹ מְכַסָּה עַל הַפְּשָׁעִים, וּכְשֶׁמִּתְקַלְקֵל בְּרִית הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, אֲזַי מְחָרְפֵהוּ, שֶׁמֵּהַשְּׁבִירָה הַנַּ"ל בָּאָה הַחֶרְפָּה. וְחֶרְפָּה הַזֹּאת בְּחִינַת עָרְלַת הַלֵּב בְּחִינַת: "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי" (תְּהִלִּים סט, כא), בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת. וְהַתִּקּוּן לָזֶה לְקַשֵּׁר הַלֵּב בְּחִינַת וָא"ו לְהַיּוּ"ד, הַיְנוּ נְקֻדָּה בְּחִינַת צַדִּיק, כִּי בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם נִשְׁאָר אוֹר הַחֶסֶד, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה. וּצְרִיכִין לְהָאִיר הַנְּקֻדָּה לְהַוָּא"ו בְּחִינַת הַלֵּב, וַאֲזַי נִתְבַּטְּלִין הָאֲהָבוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, כִּי עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה. נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר הַרְבֵּה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת כַּנַּ"ל, לְהַוָּא"ו, שֶׁהִוא בְּחִינַת: "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת" (תְּהִלִּים מט, ד), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַשֵּׁר לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת, הַזֹּאת וּמְשַׁבֵּר הַחֶרְפָּה הַשּׁוֹרָה עַל לִבּוֹ, הַמְשַׁבֵּר אֶת הַלֵּב:

וְגַם צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת בְּלִבּוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כִּי הִיא בְּחִינַת צַדִּיק לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וּמֵאִיר לְלֵב חֲבֵרוֹ הַנִּקְרָא וָא"ו:

וְכָל הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל הֵם עֲנָפִים לְהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הַכְּלָלִית בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. עַל־כֵּן צְרִיכִין הַכֹּל מִתְּחִלָּה לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הַזֶּה, כִּי קֹדֶם כָּל הָעִקָּר הִיא הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיקִים וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהֵם יָאִירוּ וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ עַל־יְדֵי נְקֻדָּתָם הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלָלִית. וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל, לְקַבֵּל דֵּין מִן דֵּין. וְכֵן יְקַבֵּל כָּל אֶחָד מִנֵּהּ וּבֵהּ, עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי שְׁלוֹשָׁה בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְבַּטֵּל הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ אֲהָבוֹת רָעוֹת הַיְנוּ עָרְלַת הַלֵּב. וְזֶהוּ "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה", כִּי הַתַּאֲווֹת רָעוֹת נִתְבַּטְּלִין עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּקְרֵאת כֹּהֵן. כִּי נִתְּנָה כְּהֻנָּה לְאַבְרָהָם אוֹהֲבִי (נְדָרִים ל"ב), וְהִיא שׁוֹרָה בִּמְקוֹם בְּרִית שָׁלוֹם, עַל־כֵּן נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים. וּכְשֶׁנִּתְּנָה כְּהֻנָּה לְפִינְחָס נֶאֱמַר לוֹ (בַּמִּדְבָּר כה, יב): "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם", כִּי הַכְּהֻנָּה בְּחִינַת אַהֲבָה בְּחִינַת אַבְרָהָם, שׁוֹרָה בִּמְקוֹם בְּרִית שָׁלוֹם, הַיְנוּ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כַּנַּ"ל, שֶׁאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת:

וְלִפְעָמִים מְקַבְּלִין הַנְּקֻדָּה מֵחֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִין עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹר וְהִתְעוֹרְרוּת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, עַל־יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ וּמְקַבֵּל מִמֶּנָּה: