לט

אָנוּ צְרִיכִין לִכְסֹף תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכִסּוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת חָזָק. וְאָז גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִכְסָף אֵלֵינוּ. וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה יִחוּד בֵּין כְּנֵסֶת יִשְׂרָאֵל עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְנִמְשָׁכִין תּוֹלָדִין נְפָשׁוֹת קְדוֹשִׁים וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִרְאוֹת שֶׁהוּא יִתְעוֹרֵר תְּחִלָּה לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא קֹדֶם אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, וַאֲזַי נִמְשָׁךְ עָלָיו חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁהוּא סִטְרָא דִּדְכוּרָא בִּבְחִינַת אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִכְסָפִין בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁמּוֹלִידִין נְפָשׁוֹת, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִכְסָף אֲלֵיהֶם וּמַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם אוֹר הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דִּדְכוּרָא כַּיָּדוּעַ. אֲבָל כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד שֶׁיָּשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל אֵלָיו, וַאֲזַי אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא קֹדֶם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וַאֲזַי הַנְּפָשׁוֹת הַנּוֹלָדִין הֵם בְּחִינַת סִטְרָא דְּנוּקְבָּא בְּחִינַת אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה. וְזֶה שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הוֹלָדַת זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בֵּן זָכָר, אֲזַי גַּם הַבַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה וּפוֹטֶרֶת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנֶּפֶשׁ הַנּוּקְבָּא נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא קֹדֶם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַדִּין שֶׁהוּא סִטְרָא דְּנוּקְבָּא כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, אַף עַל פִּי כֵן גַּם הִיא נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה, מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים נִתְעוֹרֵר אַחַר כָּךְ וְנִכְסָף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הַפְּגָם לְגַמְרֵי הוּא כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִתְעוֹרֵר כְּלָל לָשׁוּב וְלִכְסֹף אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְעוֹרְרוֹ וְקוֹרְאוֹ בְּכַמָּה מִינֵי כְּרוּזִים והִתְעוֹרְרוּת וְהוּא אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל זֶה חַס־וְשָׁלוֹם, זֶהוּ רָשָׁע גָּמוּר אֲשֶׁר בְּחַיָּיו קָרוּי מֵת. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל כָּל פָּנִים אַחַר אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, וּמַתְחִיל לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכִסּוּפִין קְדוֹשִׁים, וְלִשְׁמֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא תַּחֲשֹׁב בְּכִסּוּפִין רָעִים רַק לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי הוּא גַּם כֵּן עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת עַד שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִכְלָל גּוּפוֹ בְּנַפְשׁוֹ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְנֶחְשָׁב גַּם אַחַר פְּטִירָתוֹ כְּאִלּוּ הוּא בַּחַיִּים (הלכות נחלות הלכה ג אות ג ד ה ו).