כִּי גֹּדֶל יְקָר הָעֵרֶךְ שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ר פי”ח הובא בפרש”י): לָזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקֳּחָה זֹאת (בראשית ב) – לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן. מִכָּאן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת (תהלים יט): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה. הַיְנוּ בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת: לָזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה. הַיְנוּ הַדִּבּוּר, כְּמוֹ (בראשית מט): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם. וְעַל־ יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ רוֹמְמָנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, שֶׁכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הָעַמִּים נוֹפְלִים עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁהָרַע שֶׁיֵּשׁ לְהַלָּשׁוֹן שֶׁל הָאֻמָּה אֲחִיזָה בּוֹ, נִתְבַּטֵּל וְנוֹפֵל עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְאֵין לוֹ שְׁלִיטָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת: לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן.
וְהָרַע הַכּוֹלֵל, שֶׁכָּל הָרָעוֹת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן כְּלוּלִין בּוֹ, דְּהַיְנוּ תַּבְעֵרַת הַמְּדוּרָה שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן מְשֻׁקָּעִים וּכְלוּלִין בּוֹ, נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל, וְאֵין לוֹ שְׁלִיטָה עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת: מְדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין הַנִּזְכָּר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ויקהל דף רג.), הַיְנוּ הָרַע הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא תַּבְעֵרַת הַמְּדוּרָה שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁכָּל הַשַּׁבְעִין אֻמּוֹת כְּלוּלִין בּוֹ.
וְזֶה בְּחִינַת חַשְׁמַ”ל: חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת (חגיגה יג). חַיּוֹת אֵשׁ – בְּחִינַת חַוָּה, אִשָּׁה. הַיְנוּ בְּחִינַת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְמַלֵּל וּמִשְׁתַּבֵּר אֵשׁ הַמְּדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין. וְזֶה בְּחִינַת מ”ל מֵ”חַשְׁמַל”, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין, שֶׁנִּתְמַלֵּל וְנִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כִּי עַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, כִּי כָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה (מ”ר קדושים פ’ כד). וְזֶה שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ”י (בראשית שם): עַל־ כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ – מִכָּאן שֶׁנֶּאֱסַר לָהֶם עֲרָיוֹת, רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן. רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ הַיְנוּ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ (תהלים לג): וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם, שֶׁעַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ נֶאֱסַר וְנִתְקַשֵּׁר הַתַּאֲוָה שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף, הַיְנוּ הַמְּדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין, שֶׁאֵין לוֹ שְׁלִיטָה עַל יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁהָרוּחַ־ שְׁטוּת נִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ (כמו שדרשו רבותינו ז”ל זבחים קטו). וְזֶה: וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה (ברכות סא) – לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם הַחֲתָךְ, הַיְנוּ חִתּוּךְ הַדִּבּוּר.
וְזֶה (שם): וַיִּבֶן – עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר, שֶׁעִקַּר עֲשִׂיָּה וְתִקּוּן שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ תּוֹלֶה בְּיִרְאַת ה’ הִיא אוֹצָרוֹ (ישעיה לג), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא. וְזֶה: כְּאוֹצָר שֶׁל חִטִּים. הַיְנוּ הַיִּרְאָה הוּא אוֹצָר, שֶׁבּוֹ תָּלוּי עֲשִׂיָּה וְתִקּוּן שֶׁל חִטָּה, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ (תיקון טז).
וְזֶה בְּחִינַת (תהלים ס): אֱלֹקִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ – שֶׁדִּבּוּר הַקֹּדֶשׁ תּוֹלֶה בֶּאֱלֹקִים יְרָא. וְיוֹסֵף, עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מה): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם – בִּלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, עַל־כֵּן כָּתוּב בּוֹ (שם מא): הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ. רוּחַ אֱלֹקִים הַיְנוּ תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת: וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ. כִּי בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ תָּלוּי תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת: מִכָּאן שֶׁנֶּאֱסַר לָהֶם עֲרָיוֹת, כִּי זֶה בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת, הַיְנוּ תִּקּוּן הַבְּרִית וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְזֶה (משלי כט): וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן. אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ, אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כִּי מִי שֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, מְאַבֵּד לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה (שם ג): כַּבֵּד אֶת ה’ מֵהוֹנְךָ – כַּבֵּד דַּיְקָא, כִּי בּוֹ תָּלוּי בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי הֶפֶךְ הַכָּבוֹד הֵם חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, וְהֵם תּוֹלִים בִּמְקוֹם עֲרָיִין, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון נח): וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ – אֵין בֹּשֶׁת אֶלָּא בִּמְקוֹם עֲרָיִין. עֲרָיִין הוּא פְּגַם הַבְּרִית, בִּבְחִינַת עָרְלָה, בְּחִינַת (בראשית לד): כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ. וְזֶה: כַּבֵּד – שֶׁהִיא הֶפֶךְ שֶׁל חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, שֶׁהוּא תּוֹלֶה בְּהוֹנְךָ, הַיְנוּ בִּגְרוֹנְךָ, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל. וְשֵׁם יוֹסֵף עַל־ שֵׁם שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (שם ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי. כִּי בּוֹ תָּלוּי כָּבוֹד, כִּי אֵין בֹּשֶׁת אֶלָּא בִּמְקוֹם עֲרָיִין כַּנַּ”ל.
וְנָחָשׁ, שֶׁהוּא הָרַע הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל, כְּשֶׁאֵין שְׁלֵמוּת בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ וְשׁוֹלֵט עַל לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ בִּבְחִינַת: נָחָשׁ שֻׁלְטָנוּתֵהּ עַל בִּשְׂרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ, בִּבְחִינוֹת בְּשַׂר קֹדֶשׁ (חגי ב): וְזֶה בְּחִינַת נָחָשׁ שֶׁפִּתָּה לְחַוָּה וְהִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא, שֶׁהוּא הָרוּחַ־ סְעָרָה, הָרוּחַ־שְׁטוּת, אֵשֶׁת כְּסִילוּת (משלי ט), וְהוֹלֵךְ ומְפַתֶּה אֶת הָרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, אִשָּׁה חֲכָמָה, בִּבְחִינַת חַכְמוֹת נָשִׁים (משלי יד), וּמַטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ד): לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ. לַפֶּתַח – הַיְנוּ פִּתְחֵי פִיךָ שֶׁל לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהַחַטָּאת הַזֶּה רוֹבֵץ לִינֹק מִמֶּנּוּ: