וּכְשֶׁבָּא לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, אֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַהִתְגַּלּוּת נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין וְרוּחִין חֲדַתִּין בְּתַרְתֵּין וּבִתְלָתִין – הִיא הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם נְתִיבוֹת הַחָכְמָה. וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין – הַיְנוּ אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאִי (שבת פח). נִמְצָא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, אֲזַי מוֹרִיד נִשְׁמָתִין חֲדַתִּין לְכָל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ וּתְפִיסָתוֹ. כִּי הַתּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי כֹּחוֹת: לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וְשַׂמְתֶּם – זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים וְכוּ’ (יומא עב: ועיין תענית ז), וּכְתִיב (הושע יד): יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה’, צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וְכוּ’. כָּךְ הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק לְכָל אֶחָד כְּפִי תְּפִיסָתוֹ: יֵשׁ אָדָם שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ נְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִפּוּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם. הַכֹּל לְפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ כְּפִי תְּפִיסָתוֹ, תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ. דְּזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, אִם לֹא שֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי, וַאֲזַי יָכוֹל לְהָבִין וְלִתְפֹּס דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. דְּאִיתָא בַּזֹּהַר: סִלּוּקָא דִּיסוֹדָא עַד אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁהֵם י”ה, שֶׁהֵם מֹחִין. נִמְצָא, כְּשֶׁתִּקֵּן אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְיָכוֹל לְהָבִין דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. כְּפִי הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד, כָּךְ הוּא הַשָּׂגָתוֹ: