ליקוטי מוהר״ן · תִּנְיָנָא · ה

וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא, שֶׁצְּרִיכִין לַחְתֹּר וְלִמְצֹא הַמַּיִם שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה. וְאֵלּוּ הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת עֵצוֹת, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (ישעי’ כה): אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. שֶׁעַל־יְדֵי הָעֵצוֹת גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה.

וְעֵצוֹת הֵם בְּחִינַת עֹמֶק הַלֵּב, הַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁאֵין מוֹעִיל אֲפִלּוּ קוֹל צְעָקָה, שֶׁהוּא קוֹל בְּלֹא דִּבּוּר כַּנַּ”ל, אֲזַי צְרִיכִין לִצְעֹק מִן הַלֵּב לְבַד, בִּבְחִינַת (איכה ב): צָעַק לִבָּם אֶל ה’, שֶׁהוּא צַעֲקַת הַלֵּב לְבַד, בְּלִי קוֹל, בִּבְחִינַת (תהלים קל): מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה’ – מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא. וְעֹמֶק הַלֵּב זֶה בְּחִינַת עֵצוֹת, בִּבְחִינַת (משלי כ): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵין מוֹעִיל קוֹל צְעָקָה מֵחֲמַת נְפִילַת הָאֱמוּנָה, אֲזַי צְרִיכִין לִצְעֹק מִן הַלֵּב לְבַד, בְּלִי קוֹל, רַק מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין הָעֵצוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת: מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה וְכוּ’.

וְעַל־יְדֵי הָעֵצוֹת שֶׁנִּתְגַּלִּין בָּעוֹלָם, (דְּהַיְנוּ שֶׁיּוֹדְעִין בָּעוֹלָם לִתֵּן עֵצָה לְנַפְשָׁם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁצָּרִיךְ), עַל־יְדֵי־זֶה גְדֵלָה הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן, כַּנַּ”ל. וַאֲזַי חוֹזֵר וְנִתְתַּקֵּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי הָעֵצוֹת הֵם בְּחִינַת פֶּלֶא, בְּחִינַת: אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן וּמְקַבֵּל רְפוּאָה לְהַמַּכּוֹת הַמֻּפְלָאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת: וְהִפְלָא ה’ אֶת מַכֹּתְךָ וְכוּ’. גַּם תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת פְּלָאוֹת, בְּחִינַת (שמות טו): נוֹרָא תְהִלּוֹת עוֹשֵׂה פֶלֶא. וְכֵן זְכוּת אָבוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים עח): נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא:

וְזֶהוּ: וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם (הושע יא) – זֶה בְּחִינַת עֵצוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יא): הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ. קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו – זֶה בְּחִינַת זְכוּת אָבוֹת, שֶׁהֵם זְרוֹעוֹת עוֹלָם. וְלֹא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים – כִּי בֶּאֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה רְפוּאָה כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא. חֹשֶׁךְ זֶה בְּחִינַת הֶעְדֵּר הָעֵצָה, בִּבְחִינַת (איוב לח): מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְּמִלִּין. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָעֵצָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹמֶק, בְּחִינַת מַיִם עֲמֻקִּים, זֶה בְּחִינַת (שם יב): מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ. וְכָל מַה שֶׁנִּתְגַּלֶּה יוֹתֵר הָאוֹר, דְּהַיְנוּ הָעֵצָה, וְנִדְחֶה הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא הֶעְדֵּר הָעֵצָה, נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר.

כִּי עִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת (תהלים צב): וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁנִּדְחֶה וְהוֹלֵךְ חֵלֶק מֵהַלַּיְלָה וְנִתְקָרֵב אֶל אוֹר הַיּוֹם, נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, וְכֵן הוֹלֶכֶת וְנִגְדֶּלֶת מְעַט מְעַט, כְּפִי מַה שֶּׁנִּדְחָה מֵהַלַּיְלָה וְנִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַיּוֹם, עַד שֶׁבְּאוֹר הַיּוֹם, אָז נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. וְאָז, בְּאוֹר הַיּוֹם, הוּא עִקַּר צְמִיחַת הָרְפוּאָה, בִּבְחִינַת (ישעי’ נח): אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָעֵצָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּדְחֶה הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, וְנִתְגַּלֶּה הָאוֹר, בְּחִינַת יוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָרְפוּאָה, בִּבְחִינַת: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ וְכוּ’:

וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מַאי טַעֲמָא עִזֵּי מַסְגָּן בְּרֵישָׁא וְהָדַר אִמְרֵי. כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא (שבת עז:). עִזֵּי זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת (תהלים צג): לָבֵשׁ ה’ עֹז הִתְאַזָּר, בְּחִינַת (ישעי’ יא): וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו, וֶאֱמוּנָה אֵזוֹר וְכוּ’. וְהָדַר אִמְרֵי – אִמְרֵי בְּחִינַת הָרְפוּאָה, בְּחִינַת (שם נז): אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו. וְזֶהוּ “אָמַר”, רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: אֵ’שׁ מַ’יִם ר’וּחַ, שֶׁמִּשָּׁם הָרְפוּאָה. הַיְנוּ מִפְּנֵי מָה עִקַּר הָרְפוּאָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי צָרִיךְ לְהַקְדִּים אֱמוּנָה בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר־ כָּךְ זוֹכִין לִרְפוּאָה. וְהֵשִׁיב: כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא. הַיְנוּ, כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁבְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְכוּ'. כִּי עִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה – עַל־יְדֵי הָעֵצָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת: מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ. כִּי אֵין הָאֱמוּנָה נִגְדֶּלֶת בִּשְׁלֵמוּת, רַק בְּאוֹר הַיּוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַבֵּל הָרְפוּאָה רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי צְמִיחַת הָרְפוּאָה הִיא רַק בְּאוֹר הַיּוֹם, בִּבְחִינַת: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְכוּ', כַּנַּ"ל:

וְלִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ הָעֵצוֹת, לָזֶה צְרִיכִין אִישׁ תְּבוּנוֹת, בִּבְחִינַת: מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים לב): כִּי גוֹי אֹבֵד עֵצוֹת הֵמָּה, וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. כִּי כְּשֶׁאֵין תְּבוּנָה, עֲצָתוֹ אֲבוּדָה, כִּי הִתְגַּלּוּת הָעֵצָה – עַל־יְדֵי אִישׁ תְּבוּנָה כַּנַּ”ל. וְאִישׁ תְּבוּנוֹת הוּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה, בִּבְחִינַת (איוב לב): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם.

וְצָרִיךְ לְזַכֵּךְ וּלְצַחְצֵחַ הַנְּשָׁמָה, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁדַּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם, כִּי שַׁדַּי – עַל־שֵׁם שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי (כמובא בפירש”י פ’ מקץ, וע’ ב”ר פ”ה ופ’ מו, חגיגה יב), וְעַל־יְדֵי־זֶה מְצַחְצֵחַ הַנְּשָׁמָה. וְזֶהוּ: וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם – שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שַׁדַּי, דְּהַיְנוּ הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, עַל־יְדֵי־זֶה מְצַחְצֵחַ הַנְּשָׁמָה, וַאֲזַי הוּא אִישׁ תְּבוּנוֹת כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, דְּהַיְנוּ לְתוֹךְ גּוּפִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְפָּל וְנִתְרַבֶּה פַּרְנָסָתוֹ, כִּי כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, דְּהַיְנוּ לְתוֹךְ גּוּפִים, זֶה בְּחִינַת בְּרִיאָה, כִּי נַעֲשֶׂה עַתָּה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה עַל־יְדֵי חִבּוּר רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת עִם הַגּוּף וְהַצִּמְצוּם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַבְּרִיאָה, וַאֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה אֵיזֶה בְּרִיאָה, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן פַּרְנָסָה תֵּכֶף, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְפַרְנֵס מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים (ע”ז ג:), וְתֵכֶף שֶׁיֵּשׁ בְּרִיאָה, תֵּכֶף הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן פַּרְנָסָה, כִּי הַנְּשָׁמָה לְבַד אֵינָהּ צְרִיכָה פַּרְנָסָה, וְכֵן הַגּוּף לְבַד אֵינוֹ צָרִיךְ גַּם־כֵּן פַּרְנָסָה, וְעִקַּר צֹרֶךְ הַפַּרְנָסָה הוּא רַק כְּשֶׁנִּתְחַבֵּר הַנְּשָׁמָה עִם הַגּוּף, דְּהַיְנוּ שִׁתּוּפָא דְּנַפְשָׁא וּבִשְׂרָא, אָז צְרִיכִין פַּרְנָסָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים וְגוּפִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּרִיאָה, בְּחִינַת שִׁתּוּפָא דְּנַפְשָׁא וְגוּפָא, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה וְנִכְפָּל פַּרְנָסָתוֹ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיֵּשׁ בְּרִיאָה, נוֹתֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ברכות סג): כָּל הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ – דְּהַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ וּמְשַׁתֵּף רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צַעַר, אֲזַי כּוֹפְלִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ. שַׁדַּי זֶה בְּחִינוֹת הַצִּמְצוּם, בְּחִינוֹת הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ הַצִּמְצוּם, בְּחִינַת מְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה: וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ, הַיְנוּ רִבּוּי הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה הוּא מְצַחְצֵחַ נַפְשׁוֹ, כִּי אֲכִילַת הַצַּדִּיק הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג): צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וּשְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ זֶה בְּחִינַת הַצַּחְצָחוֹת, שֶׁמְּצַחְצֵחַ נִשְׁמָתוֹ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ. וַאֲזַי, כְּשֶׁמְּצַחְצֵחַ נִשְׁמָתוֹ, אֲזַי הוּא אִישׁ תְּבוּנוֹת, בְּחִינַת: וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין הָעֵצוֹת כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה וְנִתְחַזֵּק אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, אֱמוּנוֹת הָעֲבוֹדָה־זָרָה וְכַיּוֹצֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כו): אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה, כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל וְכוּ’ (ע’ מגילה ו). כִּי עִקַּר קִיּוּם וְחִזּוּק אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת הוּא מִנְּפִילַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמַּעֲלִין הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, מִזֶּה נַעֲשִׂין גֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּלְקָטִין וְנִבְרָרִין נְפִילַת הָאֱמוּנָה, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת אֱמוּנָתָם, עַל־יְדֵי־ זֶה נֶחֱלָשׁ כֹּחַ אֱמוּנָתָם, וַאֲזַי הֵם חוֹזְרִים לֶאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְנַעֲשִׂין גֵּרִים.

וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂין גֵּרִים בְּכֹחַ וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂין גֵּרִים בְּפֹעַל. הַיְנוּ, אוֹ שֶׁנַּעֲשִׂין גֵּרִים מַמָּשׁ בְּפֹעַל, שֶׁבָּאִין עַכּוּ”ם וּמִתְגַּיְּרִין, אוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה רַק בְּכֹחַ, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה וְנֶחֱלָשׁ אֱמוּנָתָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה לָהֶם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמַאֲמִינִים שָׁם, בְּמָקוֹם שֶׁהֵם, שֶׁיֵּשׁ יָחִיד קַדְמוֹן יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (מלאכי א): בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי. וְזֶה תָּלוּי כְּפִי חֹזֶק הָאֱמוּנָה כָּזְבִּיּוֹת שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה, הַיְנוּ, כְּשֶׁהָאֱמוּנָה כָּזְבִּיּוֹת הָיְתָה חֲזָקָה בַּתְּחִלָּה, אֲזַי אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין אוֹתָהּ וּמַעֲלִין הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה דִּקְדֻשָּׁה מִשָּׁם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים, אֲזַי נַעֲשִׂין גֵּרִים בְּפֹעַל מַמָּשׁ, וּכְשֶׁהָאֱמוּנָה כָּזְבִּיּוֹת לֹא הָיְתָה חֲזָקָה כָּל־כָּךְ בַּתְּחִלָּה, אֲזַי כְּשֶׁנִּשְׁבֶּרֶת וּמְהַפְּכִין אוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי אֵין נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה רַק גֵּרִים בְּכֹחַ:

וְהִנֵּה הַכְּלָל – שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַגֵּרִים נַעֲשִׂין מִלְּקִיטַת נְפִילַת הָאֱמוּנָה, עַל־כֵּן הֵם מַזִּיקִין לְיִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (קידושין ע:): קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת. סַפַּחַת – הַיְנוּ מַכּוֹת, בְּחִינַת מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת הַנַּ”ל, שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַגֵּרִים נַעֲשִׂין מִלְּקִיטַת נְפִילַת הָאֱמוּנָה, עַל־כֵּן הֵם קָשִׁים כְּסַפַּחַת, כַּנַּ”ל:

וְאֵלּוּ הַגֵּרִים הֵם מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ה:): בַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָהּ – מִפְּנֵי גַּאֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתְּנָה לָעַכּוּ”ם. נִמְצָא, שֶׁהַגַּאֲוָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפְלָה אֲלֵיהֶם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹזְרִים עַכּוּ”ם וּמִתְגַּיְּרִין, הֵם מְבִיאִין עִמָּהֶם גַּאֲוָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלָם כַּנַּ”ל, וּמַכְנִיסִין בְּיִשְׂרָאֵל גַּאֲוָה:

וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹטְלִין חֶרֶב הַגַּאֲוָה מַנְהִיגֵי הַדּוֹר, שֶׁמִּתְגָּאִים עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם, כִּי יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁמִּתְנַהֲגִים בְּרַבָּנוּת וּמוֹשְׁלִים עַל עַם דַּל, וְהֵם מִתְגָּאִים עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם, כִּי לֹא נִתָּן לָהֶם גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם כְּלָל, רַק הֵם מִתְגָּאִים מֵעַצְמָם עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם, וְהֵם מְקַבְּלִין חֶרֶב הַגַּאֲוָה, בִּבְחִינַת (דברים לג): וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ – עַל־יְדֵי הַגֵּרִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וּמוֹשְׁלִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם, וְיֵשׁ לָהֶם כֹּחַ אֲפִלּוּ לְהַעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ תַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם, וְכָל זֶה עַל־יְדֵי חֶרֶב הַגַּאֲוָה הַנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה נִקְרָא מַעֲנִישׁ, אֶלָּא מַזִּיק, כִּי הֵן מַזִּיקֵי עָלְמָא. וְזֶה: קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת, בְּחִינַת סְפִיחִים שֶׁגְּדֵלִים מֵאֲלֵיהֶם, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַגֵּרִים נוֹטְלִין גַּאֲוָה מַנְהִיגֵי הַדּוֹר, שֶׁגְּדֵלִים מֵאֲלֵיהֶם, וּמִתְגָּאִין מֵעַצְמָן עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם, כִּי לֹא נִתָּן לָהֶם גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם כְּלָל כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים גֵּרִים, עַל־שֵׁם (תהלים סג): יַגִּירֻהוּ עַל יְדֵי חָרֶב, כִּי עַל־יְדֵי הַגֵּרִים נַעֲשֶׂה חֶרֶב הַגַּאֲוָה כַּנַּ”ל:

וְעַל־יְדֵי הַגַּאֲוָה שֶׁל אֵלּוּ הַמַּנְהִיגֵי הַדּוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַגְבִּירִים תַּאֲוַת נִאוּף בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת (משלי ו): וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד. שֶׁעַל־יְדֵי גַּאֲוָה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא בְּחִינַת חוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת (ויקרא טו): הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ. כִּי עַל־יְדֵי חֶרֶב הַגַּאֲוָה דִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבְּרִים עַל תַּאֲוַת נִאוּף, בִּבְחִינַת (תהלים מה): חֲגֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ. אֲבָל עַל־יְדֵי חֶרֶב הַגַּאֲוָה שֶׁל אֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים הַנַּ”ל, שֶׁמְּקַבְּלִים מֵהַגֵּרִים כַּנַּ”ל, מִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוָה זוֹ כַּנַּ”ל:

וּלְהִנָּצֵל מִזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הַמָּגִנִּים שֶׁבַּדּוֹר. כִּי יֵשׁ מָגִנֵּי־אֶרֶץ, שֶׁהֵם מְגִנִּים עָלֵינוּ וּמַצִּילִין אוֹתָנוּ, כִּי הֵם מַכְנִיעִין הַחוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַגַּאֲוָה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (איוב מא): גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר, שֶׁהֵם סוֹגְרִין וּמַכְנִיעִין חוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ”ל, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי גַּאֲוָה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁהֵם מַכְנִיעִין זֹאת הַתַּאֲוָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּפִלִּין, מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת (שיר־השירים ח): שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ (ע’ תיקון א ותיקון כב).

כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין – עַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי עִקַּר הַמֹּחַ עַל־יְדֵי לֵחוֹת הַגּוּף, כִּי הַמֹּחַ הוּא כְּמוֹ נֵר דּוֹלֵק, וְהַלֵּחוֹת שֶׁבַּגּוּף הֵם עוֹלִין לְהַמֹּחַ, וְנַעֲשִׂין שְׁמָנִים אֶל הַמֹּחַ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַמֹּחִין – עַל־יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעִין תַּאֲווֹת נִאוּף, וְאֵין יוֹצְאִין לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף לַחוּץ, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין הַלֵּחוֹת אֶל הַמֹּחַ וְנַעֲשֶׂה שְׁמָנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמֹּחִין. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַמָּגִנִּים הַנַּ”ל, שֶׁמַּכְנִיעִין תַּאֲוָה זוֹ, עַל־כֵּן הֵם עוֹשִׂין עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין, מֹחִין, כַּנַּ”ל, כִּי הֵם מַעֲלִין לֵחוֹת הַגּוּף מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, וְעוֹשִׂין מִזֶּה מֹחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי תְּפִלִּין הֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן נִקְרְאוּ הַתְּפִלִּין יְקָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה טז:): וִיקָר – אֵלּוּ תְּפִלִּין, כִּי הַתְּפִלִּין נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי תִּקּוּן תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא בְּחִינַת: אֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד, כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין הַתְּפִלִּין פְּאֵר, כִּי נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַגַּאֲוָה וְהַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁמְּבִיאִין הַגֵּרִים כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (שמות ג): וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה – מֹשֶׁה הוּא הַדַּעַת, בְּחִינַת מֹחִין, תְּפִלִּין, הוּא רוֹעֶה דִּקְדֻשָּׁה, הֶפֶךְ רוֹעֵה זוֹנוֹת (משלי כט). וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה, בְּחִינַת תְּפִלִּין, שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים, שִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שַׁדַּי שֶׁל תְּפִלִּין, זֶה בְּחִינַת הַצִּמְצוּם, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְצַמְצֵם אֶת מֹחוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הַמֹּחַ לָצֵאת חוּץ לַגְּבוּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְשׁוֹטֵט הַמֹּחַ בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, בִּבְחִינַת (חגיגה יג): בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ, בִּמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁדַּי, בְּחִינַת צִמְצוּם, כִּי שַׁדַּי – שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹקוּתוֹ לְכָל בְּרִיָּה (כמובא בפירש”י פ’ לך), הַיְנוּ שֶׁכָּל בְּרִיָּה יֵשׁ לוֹ דַּי וּגְבוּל בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָסוּר לוֹ לֵילֵךְ בְּשִׂכְלוֹ כִּי־אִם עַד הַגְּבוּל, לֹא יוֹתֵר, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ גְּבוּל וְצִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ לְפִי עֶרְכּוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה אָסוּר לוֹ לָצֵאת חוּץ לַגְּבוּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בְּחִינַת: בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וְכוּ’, בְּחִינַת (שמות יט): פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה’ לִרְאוֹת וְכוּ’*. וְזֶה בְּחִינַת (שם לג): וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, הַנֶּאֱמָר בְּמֹשֶׁה בְּעֵת שֶׁזָּכָה לִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג מַה שֶּׁהִשִּׂיג, הַיְנוּ שֶׁהִבְטִיחוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהָגֵן עָלָיו, שֶׁיִּהְיֶה נִסְתָּר בְּנִקְרַת הַצּוּר, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת צִמְצוּם, שֶׁלֹּא יֵצֵא הַמֹּחַ לְשׁוֹטֵט חוּץ לַגְּבוּל שֶׁהָיָה לוֹ:

*פי כל אחד ואחד יש לו גבול וצמצום בידיעת אלקותו, לפי ערכו ומדרגתו כי מה שנחשב להקטן במעלה בחינת במופלא ממנו שהוא למעלה ממדרגתו, וצריך לצמצם שכלו שם זה אצלו בחינת במופלא ממנו והאדם הגדול ממנו במעלה הגבוה הוא יכול להשיג זאת רק שהוא יש לו צמצום וגבול אחר גבוה ממנו ששם הוא צריך לצמצם שכלו וכן אדם הגבוה עוד יותר גם זה אינו נחשב אצלו בחינת במופלא ממנו רק שיש לו צמצום וגבול גבוה עוד יותר וכן בכל אדם ואדם לפי מדרגתו נמצא שלכל אדם וכל בריה יש לו צמצום וגבול מיוחד בהשגת אלקותו יתברך לפי מדרגתו שעד זה הגבול מותר לרדוף מחשבתו להשיג ממנו יתברך, לא יותר וזה בחינת שדי, שדרז"ל שיש די באלקותו לכל בריה היינו שכל בריה ובריה יש לו די וגבול וצמצום באלקותו היינו בידיעת אלקותו היינו שכל בריה ובריה יש לו די וצמצום וגבול מיוחד בפני עצמו בידיעת אלקותו כפי מדרגתו וזהו שיש די באלקותו לכל בריה

וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים, לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת, כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אוֹתָם בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת (שיר־השירים ב): סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן וְזִכּוּךְ הַמֹּחִין, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מָגִנֵּי אֶרֶץ כַּנַּ”ל, מִזֶּה נַעֲשֶׂה אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת לְהַחֲיוֹתָם.

כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַמֹּחַ הוּא בְּהַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַמֹּחִין זַכִּים, נַעֲשִׂין דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים, וּבָהֶם מְשִׁיבִין אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת, בִּבְחִינַת (שם כו): שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי תְּפִלִּין מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים, עַל־יָדָם נַעֲשִׂין שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם, הַיְנוּ בְּחִינַת דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים הַנַּ"ל, שֶׁבָּהֶם מְשִׁיבִין הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת (שם כד): שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים יב): אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם. הַיְנוּ בְּחִינַת הָאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי זִכּוּךְ הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, כִּי אֵלּוּ הַמַּאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחַ, כִּי מַה שֶּׁנִּרְשַׁם וְנֶעְלַם בַּמֹּחַ נֶחֱקָק וְנִרְשָׁם בְּהַדִּבּוּר, וּכְשֶׁהַמֹּחִין זַכִּים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת כַּנַּ”ל, אֲזַי גַּם כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַמֹּחַ בִּשְׁעַת שֵׁנָה, וְאֵין נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, אֲזַי גַּם הָרְשִׁימָה זַכָּה, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁאַחַר הִסְתַּלְקוּת מֹשֶׁה בָּא שַׂר צְבָא ה’ וְאָמַר: עַתָּה בָּאתִי (יהושע ה). הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, שֶׁאָז הַדַּעַת מִסְתַּלֵּק, וְאֵין נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימוּ, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: וַיֹּאמֶר וְכוּ’ אֲנִי שַׂר צְבָא ה’, דְּהַיְנוּ מַלְאָךְ, עַתָּה בָּאתִי, כִּי אָז נִשְׁאָר הָרְשִׁימוּ בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: ה’ יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב (תהלים סח). ה’ יִתֶּן אֹמֶר, זֶה בְּחִינַת אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת הַנַּ”ל, בְּחִינַת הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב – הַיְנוּ מַלְאָכִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י ז”ל, שֶׁצְּבָאוֹת הוּא הַנֶּעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, כִּי הַנֶּעְלָם שֶׁל שִׁ־ין דָּ־לֶת י־וּד הוּא בְּגִימַטְרִיָּא “צְבָאוֹת” עִם הַכּוֹלֵל, כַּמְבֹאָר שָׁם. הַיְנוּ שֶׁהַנֶּעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁבְּחִינַת שַׁדַּי, שֶׁהוּא הַמֹּחִין, נִסְתַּלֵּק, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין בִּשְׁעַת שֵׁנָה, וְאֵין נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, אֲזַי זֹאת הָרְשִׁימוּ, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֶעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, הִיא בִּבְחִינַת צְבָאוֹת, בְּחִינַת מַלְאָךְ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (דניאל ז): וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא. שְׂעַר רֵאשֵׁהּ זֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, כִּי הַשְּׂעָרוֹת יוֹצְאִין מִן הַמֹּחִין, וּכְשֶׁהַמֹּחִין נְקִיִּים וְזַכִּים, אֲזַי נַעֲשֶׂה גַּם מֵהָרְשִׁימוּ בְּחִינַת מַלְאָךְ. וְזֶהוּ: כַּעֲמַר נְקֵא. “עֲמַר” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: עֹ'שֶׂה מַ'לְאָכָיו ר'וּחוֹת (תהלים קד), בְּחִינַת מַלְאָכִים, שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ, כְּשֶׁהַמֹּחִין נְקִיִּים וְזַכִּים כַּנַּ”ל.

אֲבָל כְּשֶׁאֵין הַמֹּחִין נְקִיִּים וְזַכִּים, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת בְּחִינַת (ישעיה יג): וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד. וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וּבְהֵמָה, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ וַחֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד. כִּי חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ זֶה בְּחִינַת “אָדָם”, בְּחִינַת (בראשית א): נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. כִּדְמוּתֵנוּ – זֶה כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּצַלְמֵנוּ, בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה הַמֹּחַ מִסְתַּלֵּק, וְאֵין נִשְׁאָר רַק בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וּכְשֶׁהַמֹּחִין זַכִּים, אֲזַי גַּם הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁנִּשְׁאָר הוּא בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת: כִּדְמוּתֵנוּ בְּצַלְמֵנוּ – שֶׁהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא בְּצַלְמֵנוּ, בִּבְחִינַת מַלְאָךְ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, וְזֶה בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: נַעֲשֶׂה אָדָם וְכוּ’. אֲבָל חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד זֶה בְּחִינַת “בְּהֵמָה”, בִּבְחִינַת (חבקוק ב): וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים מט): אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין – הַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ לָן וְיָשֵׁן בִּיקָר, בִּבְחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְזַכֵּךְ הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת תְּפִלִּין, אֲזַי: נִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ – הַיְנוּ אָז הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת בְּהֵמָה, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה אוֹתִיּוֹת “מַלְאָךְ” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: כִּ'י לֵ'אלֹקִים מָ'גִנֵּי אֶ'רֶץ (שם מז). כִּי עַל־יְדֵי מָגִנֵּי אֶרֶץ נַעֲשֶׂה הַמַּלְאָךְ, עַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִין הַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ כַּנַּ”ל:

אֲבָל יֵשׁ גַּם לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק בַּחֲלוֹם, כִּי מִן הַמַּאֲכָלִים עוֹלִים עֲשָׁנִים אֶל הַמֹּחַ, וְנִצְטַיְּרִין מֵהֶם חֲלוֹמוֹת בַּשֵּׁנָה. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגָּם הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים, כִּי כְּשֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָךְ, אֲזַי נִפְגָּם הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, חַס וְשָׁלוֹם:

כִּי יֵשׁ שִׁבְעָה אִיקְלִימִים, וְעַל כָּל אִיקְלִים יֵשׁ מַלְאָךְ מְמֻנֶּה, בְּחִינַת (זכריה ד): שִׁבְעָה עֵינֵי ה’ הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, וְעַל־כֵּן בְּכָל אַקְלִים גְּדֵלִים פֵּרוֹת אֲחֵרִים, כְּפִי הַמְמֻנֶּה, וְעַל־כֵּן הֵם נֶחֱלָקִים לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, כְּנֶגֶד בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁמִּשָּׁם נַעֲשִׂין בְּחִינַת הַמַּלְאָכִים כַּנַּ”ל. וְהַשֶּׁפַע כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת, מְקַבֵּל אוֹתָהּ תְּחִלָּה הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה שָׁם, וְאַחַר־כָּךְ יוֹרֶדֶת דֶּרֶךְ הַשֵּׁדִים הַשּׁוֹכְנִים בָּאֲוִיר, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים אֶת הַשֶּׁפַע בְּדֶרֶךְ מַעֲבָר לְבַד, וְאֵין יוֹנְקִים מִמֶּנָּה רַק כְּדֵי חִיּוּתָם לְבַד, וְאַחַר־כָּךְ יוֹרֶדֶת הַשֶּׁפַע לְמַטָּה, לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְהַשָּׂדֶה שֶׁהַשֶּׁפַע הוֹלֶכֶת לְשָׁם, וְאַחַר־כָּךְ מְקַבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת הַשֶּׁפַע, בִּבְחִינַת (דניאל ד): אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא וְכוּ’, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם עַל הָאִילָן דְּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵּהּ וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (קהלת ה): מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד. שֶׁהַמֶּלֶךְ מְקַבֵּל הַשֶּׁפַע מִן הַשָּׂדֶה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַשֶּׁפַע בָּאָה לְמַטָּה, אָז מְקַבֵּל אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ. וְכָל אֵלּוּ מְקַבְּלִין מִבְּחִינַת שַׁדַּי, וְעַל־כֵּן כֻּלָּם נִקְרָאִים עַל־שֵׁם שַׁדַּי, כִּי שֵׁד – עַל־שֵׁם שַׁדַּ”י, וְכֵן שָׂדֶה – עַל־שֵׁם שַׁדַּי, וְכֵן הָעוֹבֵד הַשָּׂדֶה נִקְרָא עַל־שֵׁם שַׁדַּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כח): יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ. וּכְשֶׁבְּחִינַת הַמַּלְאָךְ חָזָק, אֲזַי אֵין הַשֵּׁדִים מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע רַק דֶּרֶךְ מַעֲבָר לְבַד, וְאֵין יוֹנְקִים מִמֶּנָּה רַק כְּדֵי חִיּוּתָם לְבַד.

אֲבָל כְּשֶׁנֶּחֱלָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, אֲזַי הֵם מְקַבְּלִין לְעַצְמָן כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, וַאֲזַי הַמַּאֲכָלִים הַגְּדֵלִים עַל־יָדָם, נִתְעָרֵב בָּהֶן כֹּחַ הַשֵּׁ”ד, כִּי הֵם קִבְּלוּ לְתוֹכָן מַמָּשׁ אֶת כֹּחַ הַמַּלְאָךְ. נִמְצָא, כְּשֶׁגְּדֵלִים הַמַּאֲכָלִים, הֵם גְּדֵלִים עַל־יְדֵי תַּעֲרֹבֶת כֹּחַ הַשֵּׁ”ד, וּכְשֶׁאוֹכְלִין אֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים, נַעֲשֶׂה מֵהֶם חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא זוֹ אַף זוֹ, כִּי גַּם הֵם יְכוֹלִין לְטַמֵּא אֶת הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּשֵּׁנָה בַּטֻּמְאָה הַיָּדוּעַ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַמַּלְאָךְ הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א): מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּידִים, וּכְשֶׁנֶּחֱלָשׁ כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, וַאֲזַי הַשֵּׁדִים מְקַבְּלִין לְעַצְמָן כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, אֲזַי הֵם מְחַמְּמִין עַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה וּמְטַמְּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, בַּטֻּמְאָה הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ, וְחִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (משלי טו): לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים, זֶה בְּחִינַת הַמַּלְאָךְ, בְּחִינַת (ישעיה סג): וּמַלְאָךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם – שֶׁנִּתְחַזֵּק עַל־יְדֵי לֵב שָׂמֵחַ. וְעַל־כֵּן מְקוֹם הַמַּלְאָכִים נִקְרָא שְׁחָקִים, עַל־שֵׁם שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה, כִּי עִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָכִים – עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (שֶׁרַב יִרְמְיָה) הֲוָה בָּדֵחַ טוּבָא, וַאֲמַר: תְּפִלִּין קָא מַנַּחְנָא (ברכות ל, ועיין תר”י שם). הַיְנוּ, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלִּין, מֹחִין, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שִׂמְחָה, כְּדֵי לִתֵּן חִזּוּק לְהַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחָלַם לָאָדָם חֲלוֹם לֹא טוֹב, הַתִּקּוּן הוּא תַּעֲנִית, כִּי תַּעֲנִית הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צ): שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ. שֶׁעַל־יְדֵי תַּעֲנִית נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה נוֹתְנִין חִזּוּק לְהַמַּלְאָךְ וּמְתַקְּנִין וּמַכְנִיעִין אֶת בְּחִינַת הַחֲלוֹם רָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁ”ד, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי שֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁאֵין רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת עַל הַחֲלוֹם, אוֹמְרִים לוֹ הַמֵּיטִיבִין: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ (קהלת ט). הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ וּמַכְנִיעַ אֶת הַשֵּׁדִים, שֶׁעַל־יָדָם נִתְקַלְקֵל הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל:

וְעִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא בְּנִיסָן, כִּי נִיסָן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לִמְלָכִים (ר”ה ב.), וְאָז נִתְחַדֵּשׁ כָּל הַהִתְמַנּוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז נוֹתְנִין לְכָל הַמַּלְאָכִים הַהִתְמַנּוּת שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי נִתְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת (דניאל ד): וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא. כִּי אָז נוֹתְנִין לְכֻלָּם הַהִתְמַנּוּת שֶׁלָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז יֵשׁ לְהַמַּלְאָכִים שִׂמְחָה, וְנִתְחַזְּקִין. כִּי אָז, בְּנִיסָן, הוּא זְמַן הַגְּאֻלָּה, כִּי בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיוּ שֵׁדִים מְחַמְּמִין אוֹתוֹ וְהוֹלִיד שֵׁדִין וְכוּ’ (עירובין יח: ב”ר פ’ כ’), וְהַחִמּוּם הוּא עַל־יְדֵי חֲלִישׁוּת הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה גָּלוּת מִצְרַיִם. וּבְנִיסָן נִגְאֲלוּ, וְנִתְתַּקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אָז. נִמְצָא, שֶׁבְּנִיסָן נִתְחַזֵּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּתְתַּקֵּן בְּנִיסָן, בְּעֵת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות ז): וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתַי – בְּחִינַת מַלְאָכִים, שֶׁיָּצְאוּ וְנִגְאֲלוּ בְּנִיסָן, כִּי אָז נִתְחַזְּקוּ וְנִתְתַּקְּנוּ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, בְּחִינַת: וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא, הוּא בְּנִיסָן, כִּי אָז הוּא זְמַן תִּקּוּן וְחִזּוּק שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל.

אֲבָל גַּם בְּכָל הַשָּׁנָה יְכוֹלִין לְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה נוֹתְנִין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָכִים כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נִתְעוֹרֵר שִׂמְחָה בְּהַמַּלְאָכִים כְּאִלּוּ נִתְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן, בְּחִינַת: וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּאִלּוּ קִבְּלוּ הַהִתְמַנּוּת שֶׁלָּהֶם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן הוּא בְּנִיסָן, וַאֲזַי הוּא עִקַּר חִזּוּק שֶׁלָּהֶם. וַאֲזַי, בְּנִיסָן, הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֻּמְאָה הַנַּ”ל לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁנִּתְתַּקֵּן וְנִתְחַזֵּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, כַּנַּ”ל:

אֲבָל יֵשׁ שֶׁבָּא טֻמְאָה הַנַּ”ל מִבְּחִינָה אַחֶרֶת. כִּי דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי רַבָּנִים וְדַיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים, שֶׁעוֹשִׂין עִוּוּת הַדִּין, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא טֻמְאָה הַנַּ”ל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת (תהלים קכב): כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, נוֹפְלִין בְּחִינַת אֲהָבוֹת מִן הַמֶּרְכָּבָה, כִּי כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֶּרְכָּבָה, שָׁם הוּא בְּחִינַת אַהֲבָה קְדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת (ש”ה ג): מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם. וּכְשֶׁנִּפְגָּם הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, עַל־יְדֵי עִוּוּת הַדִּין – אֲזַי נוֹפְלִים מִשָּׁם אֲהָבוֹת נְפוּלוֹת, וְעַל־יְדֵי הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, הַחִמּוּם וְהַטֻּמְאָה הַנַּ”ל. וְעִוּוּת הַמִּשְׁפָּט נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּפִלִּין רָעִים.

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת תְּפִלִּין, מֹחִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פְּסֹלֶת, כִּי הַתְּפִלִּין, מֹחִין, נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַלֵּחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ לֵחוֹת שֶׁצְּרִיכִין לָצֵאת, בִּבְחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וּכְשֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת אֵלּוּ הַשַּׁמְנוּנִית מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי נִתְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּהַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (חבקוק א): רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק. הַיְנוּ הַפְּסֹלֶת, שֶׁמִּתְעָרֵב וּמְסַבֵּב אֶת הַמֹּחַ, עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל אֶל הַמֹּחַ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַלְקֵל הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, הַיְנוּ קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל, כִּי הַמִּשְׁפָּט, עַל־יְדֵי הַמֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה (מלכים–א ג): כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹקִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּפְגָּם הַמֹּחַ, נִתְקַלְקֵל הַמִּשְׁפָּט.

וְעַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאָה הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל. וְזֶה “מְעֻקָּל” אוֹתִיּוֹת “עֲמָלֵק”, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּא הַטֻּמְאָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (דברים כה): אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ. וְזֶהוּ (במדבר כד): וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי – וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק, שֶׁהֵם סְמוּכִים זֶה לָזֶה בַּתּוֹרָה, כִּי טֻמְאָה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא טֻמְאַת עֲמָלֵק, הִיא בָּאָה עַל־יְדֵי גֵּרִים, כְּכָל הַמְבֹאָר לְמַעְלָה. וְזֶה בְּחִינַת “מַרְאֶה” בַּחֲלוֹם (כְּמוֹ שֶׁקּוֹרִין זֹאת הַטֻּמְאָה "מַרְאִין"). “מַרְאֶה” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: רָ'שָׁע מַ'כְתִּיר אֶ'ת הַ'צַּדִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא טֻמְאָה זוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל:

וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּא טֻמְאָה הַנַּ”ל עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, אֵין תִּקּוּן רַק עַל־יְדֵי קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁצְּרִיכִין לְקַשֵּׁר הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, שֶׁהֵם רְפָאֵל וְגַבְרִיאֵל וְכוּ’, שֶׁהֵם מַלְאֲכֵי הַמֶּרְכָּבָה, כַּמּוּבָא, שֶׁצָּרִיךְ לְקַשְּׁרָם, לְתַקֵּן פְּגַם הַמֶּרְכָּבָה הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן קֹדֶם הַשֵּׁנָה נִתְתַּקֵּן מִקַּדְמוֹנִים לוֹמַר קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, דְּהַיְנוּ: מִימִינִי מִיכָאֵל, וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל וְכוּ’. כִּי עַל־יְדֵי קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאָה הַנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, שְׁבָרִים. תְּקִיעָה זֶה בְּחִינַת: הֲיִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ (עמוס ג), בְּחִינַת חֶרְדַּת הַגּוּף, בְּחִינַת קַר־רוּחַ, בְּחִינַת (משלי יז): וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה. שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי אִישׁ תְּבוּנָה כַּנַּ”ל. תְּרוּעָה זֶה בְּחִינַת: וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה, בְּחִינַת תְּפִלִּין, הֶפֶךְ רוֹעֵה זוֹנוֹת כַּנַּ"ל. שְׁבָרִים זֶה בְּחִינַת חֲלוֹמוֹת צוֹדְקִים וַאֲמִתִּיִּים, בְּחִינַת (שופטים ז): אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ, דְּהַיְנוּ חֲלוֹמוֹת צוֹדְקִים וַאֲמִתִּיִּים:

גַּם שְׁבָרִים הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת (תהלים נא): לֵב נִשְׁבָּר (עי’ תיקון כא דף מט). דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַלֵּב נִשְׁקֶה לְכַבּוֹת חִמּוּם הַלֵּב, שֶׁהוּא כְּמוֹ נוּר דָּלוּק, בְּחִינַת (תהלים קד): יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. כִּי עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁמִּזֶּה נוֹפְלִין אֲהָבוֹת נְפוּלוֹת כַּנַּ”ל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הֵם מְחַמְּמִין הַלֵּב וּמְטַמְּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, כִּי הַלֵּב הוּא מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כח): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ. וּכְשֶׁיֵּשׁ קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, הֵם מְחַמְּמִין הַלֵּב עַל־יְדֵי הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, לְכַבּוֹת חִמּוּם הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבָרִים, בְּחִינַת לֵב נִשְׁבָּר, בְּחִינַת: יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. דְּהַיְנוּ שֶׁהַלֵּב נִשְׁקֶה, וְנִכְבֶּה חִמּוּם הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט:

וְזֶה בְּחִינַת: רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, יוֹם־כִּפּוּר, סֻכּוֹת, שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. כִּי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (תהלים פט): אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים, כִּי אָז נִתְקַבְּצִין כָּל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְלַקְּטִין וְנִתְקַבְּצִין כָּל לִקּוּטֵי הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה – רֹאשׁ דַּיְקָא, כִּי נַעֲשֶׂה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁכֻּלָּם נִמְצָאִים בִּבְחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי יֵשׁ חֲמִשָּׁה חוּשִׁים בְּהַמֹּחַ, שֶׁהֵם: רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, טַעַם, מִשּׁוּשׁ – וְכֻלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַמֹּחַ, כִּי מֵהַמֹּחַ נִמְשָׁכִין גִּידִין לְכָל אֵלּוּ הַחוּשִׁים, וְכָל אֵלּוּ הַחוּשִׁים נִמְצָאִים בִּבְחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין כַּנַּ”ל.

חוּשׁ הָרְאִיָּה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בִּבְחִינַת (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה נִדּוֹן מַה יְּהֵא בְּסוֹפָהּ (כמובא בפירש”י שם), שֶׁבְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה רוֹאֶה וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל הַשָּׁנָה מַה יְּהֵא בְּסוֹפָהּ, וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּשׁ הָרְאִיָּה. שְׁמִיעָה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ קוֹל צְעָקוֹת וּתְפִלּוֹת וּתְרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. רֵיחַ זֶה בְּחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’, בְּחִינַת: וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה’ אֱלֹקֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כֹּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. טַעַם זֶה בְּחִינַת (בראשית כז): וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי – מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה (תקו”ז תי’ כא), הַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹעֵם בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּשׁ הַטַּעַם. מִשּׁוּשׁ הוּא בַּיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּעֲבוֹדָה־זָרָה (תהלים קטו): יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן. כִּי הַמִּשּׁוּשׁ הוּא בַּיָּדַיִם, וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁיָּדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים (ר”ה יח), וְזֶה בְּחִינַת חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ.

נִמְצָא, שֶׁבְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכָסְיָן עַל מֹחָא, כִּי תְּפִלִּין הֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי תְּשׁוּבָה הִיא בְּחִינַת (ירמיה טו): אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל. וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרְאוּ יְקָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וִיקָר אֵלּוּ תְּפִלִּין, כַּנַּ”ל. (כִּי הַתְּפִלִּין נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין, שֶׁהֵם נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִין וּמַעֲלִין מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְהָבֵן – נִרְאֶה לִי).

וּבְיוֹם־כִּפּוּר, אָז הוּא גְּמַר תִּקּוּן חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, הֶפֶךְ חוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. הַיְנוּ, שֶׁבַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלִּין כַּנַּ”ל, וּבְיוֹם־הַכִּפּוּרִים אָז הוּא גְּמַר תִּקּוּנָם, כִּי אָז נִגְמָר גְּמַר תִּקּוּן חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל.

סֻכָּה זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּלְאָךְ, כִּי “סוּכָּה” בְּגִימַטְרִיָּא "מַלְאָךְ", בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן סֻכּוֹת הוּא זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁל תְּפִלִּין, לִתֵּן חִזּוּק לְהַמַּלְאָךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ הַמַּאֲכָלִים לְקַלְקֵל אֶת הַחֲלוֹם כַּנַּ”ל, כִּי סֻכּוֹת הוּא חַג הָאָסִיף, שֶׁאוֹסֵף כָּל מִינֵי מַאֲכָל, וְעַל־כֵּן אָז צְרִיכִין שִׂמְחָה לְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ, שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן סֻכּוֹת הוּא זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ כַּנַּ”ל.

שְׁמִינִי־עֲצֶרֶת זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (שמואל א ט): זֶה יַעֲצֹר בְּעַמִּי, הַנֶּאֱמָר בְּמֶלֶךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (תהלים עב): מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט הַמְבֹאָר לְמַעְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל טֻמְאָה הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בַּכְּתָבִים, שֶׁבִּשְׁמִינִי־עֲצֶרֶת הַנֻּקְבָּא עוֹצֶרֶת הַטִּפָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן טֻמְאָה הַנַּ”ל, שֶׁנִּתְתַּקֵּן בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, וְנֶעֱצֶרֶת הַטִּפָּה בִּקְדֻשָּׁה, וְאֵינָהּ נִשְׁחֶתֶת, בִּבְחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, חַס וְשָׁלוֹם:

וְזֶה בְּחִינַת רַבִּי עִם תַּלְמִידִים, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ רַבִּי אֲמִתִּי עִם תַּלְמִידִים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה וְנִתְתַּקֵּן גַּם־כֵּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים אֵצֶל הָרַב, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבֵּץ וְנִתְלַקֵּט חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן נִקְרָא לִמּוּד הָרַב עִם הַתַּלְמִידִים יְשִׁיבָה, עַל־שֵׁם קִבּוּץ חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שמות טז): אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, בְּחִינַת (תהלים לז): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, הֶפֶךְ: אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיה ב), שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. כִּי הָרַב הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקַבְּצָם וּלְהַעֲלוֹתָם, בִּבְחִינַת (תהלים קא): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי. לָשֶׁבֶת עִמָּדִי – בְּחִינַת יְשִׁיבָה, בְּחִינַת אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, וְכַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הַגֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי קִבּוּצֵי הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, עַל־כֵּן הֵם נִקְרָאִים עַל־שֵׁם יְשִׁיבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד): וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ. וְזֶהוּ: “אֵיתָן” – “תַּנְיָא” דִּמְסַיֵּעַ לָךְ, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תי’ כא דף מד), כִּי לִמּוּד הַיְשִׁיבָה הוּא מְסַיֵּעַ לַגֵּרִים, כִּי הֵם נִתְגַּיְּרִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַיְשִׁיבָה כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי רַבִּי עִם תַּלְמִידִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְשִׁיבָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַבְּצִין וְנִתְלַקְּטִין חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת אֱמוּנָה נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי רַבִּי עִם תַּלְמִידִים.

גַּם נִתְחַדֵּשׁ וְנִתְתַּקֵּן הַמֹּחַ, כִּי מֹחַ הַתַּלְמִידִים נִתְתַּקֵּן וְנִתְחַדֵּשׁ עַל־יְדֵי הָרַב, וְגַם מֹחַ הָרַב נִתְחַדֵּשׁ עַל־יְדֵי הַתַּלְמִידִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מכות י): וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם:

וְעִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ הוּא בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, וְהֵם מְאִירִין וּמְחַזְּקִין זֶה אֶת זֶה, הַיְנוּ כִּי גַּם בְּהָרַב עִם הַתַּלְמִידִים כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִים, יֵשׁ כָּל בְּחִינוֹת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ. חוּשׁ הָרְאִיָּה זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁרוֹאִין אֶת הָרַב, בִּבְחִינַת (ישעיה ל): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל. שְׁמִיעָה הוּא בְּחִינוֹת (איוב לו): וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹמֵעַ הַמּוּסָר שֶׁל הָרַב. רֵיחַ זֶה בְּחִינַת הַטְּרָחוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ וְלֵילֵךְ וְלָבוֹא אֶל הָרַב, וְזֶה בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת (שה"ש ז): וְרֵיחַ אַפֵּךְ, בְּחִינַת (קהלת ב): אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי, חָכְמָתִי שֶׁבְּאַף עָמְדָה לִּי (מ”ר קהלת סדר ב, ע”ש במ”כ), דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי טְרָחוֹת וִיגִיעוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵהָרַב כִּי־אִם עַל־יְדֵי טְרָחוֹת וִיגִיעוֹת, וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּשׁ הָרֵיחַ.

טַעַם זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּל אֶחָד טוֹעֵם וּמַרְגִּישׁ מְתִיקוּת אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הָרַב. מִשּׁוּשׁ זֶה בְּחִינַת יָדַיִם כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מוֹצִיא יְגִיעַ כַּפּוֹ עַל הוֹצָאוֹת לָבוֹא לְהָרַב, וְזֶה בְּחִינַת מִשּׁוּשׁ, בְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת יְגִיעַ כַּפּוֹ כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁגַּם כָּאן נִתְתַּקֵּן בְּחִינוֹת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים כְּמוֹ בְּרֹאשׁ־ הַשָּׁנָה, וְהֵם מְאִירִין וּמְחַזְּקִין זֶה אֶת זֶה. שֶׁלִּפְעָמִים נֶחֱלָשׁ בְּחִינוֹת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְנִתְחַזְּקִין עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הָרַב עִם הַתַּלְמִידִים, וְכֵן לְהֶפֶךְ. גַּם בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהוּא חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, נִתְתַּקֵּן עַל־יָדָם, בִּבְחִינַת (ישעיה ח): חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קו ע”ש): כַּד הֲווֹ קָמוּ רַבָּנָן מִמְּתִיבְתָּא דְּרַב הוּנָא, הֲווֹ נָפְצִי גְּלִימַיְהוּ, וְסָלֵק עֲנָנִי וְכָסִי לְיוֹמָא (דְּהַיְנוּ שִׁמְשָׁא). הַיְנוּ, כְּשֶׁהָיוּ קָמִים הַתַּלְמִידִים מֵהַיְשִׁיבָה שֶׁל רַבָּם רַב הוּנָא, הֲווֹ נָפְצִי גְּלִימַיְהוּ, דְּהַיְנוּ הַלְּבוּשִׁין, בְּחִינַת גַּדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צג): ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. הַיְנוּ שֶׁהָיוּ מְנַפְּצִין וּמְסַלְּקִין בְּחִינַת הַגַּאֲוָה, כִּי עַל־יְדֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁל הָרַב עִם הַתַּלְמִידִים נִתְתַּקֵּן חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַגַּאֲוָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: גְּלִימַיְהוּ, “גלמי” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: יְ'יָ מָ'לָךְ גֵּ'אוּת לָ'בֵשׁ (תהלים צג), בְּחִינַת הַגַּאֲוָה כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם הִכְנִיעוּ וְסִלְּקוּ אוֹתָהּ. וְזֶהוּ: וְסָלֵק עֲנָנִי, זֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁמְּסַלְּקִין וּמַעֲלִין בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְסָלֵק עֲנָנִי, בְּחִינַת (בראשית ט): וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “עָנָן” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: נְ’דִיבֵי עַ’מִּים נֶ’אֱסָפוּ (תהלים מז), בְּחִינַת גֵּרִים.

כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַגֵּרִים נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה תִּקּוּן הַבְּרִית, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת מֹחִין, אֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכַסְּיָן עַל מֹחָא (ע’ תיקון סט דף קטו). וְזֶהוּ: וְכָסִי לְיוֹמָא, דְּהַיְנוּ שִׁמְשָׁא, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכַסְּיָן עַל מֹחָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁמְשָׁא, בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת (ב”ב עה): פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, כִּי מֹשֶׁה הוּא הַדַּעַת, וְכַנַּ”ל:

וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמֹּחַ בִּבְחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל, אֲזַי גַּם בִּבְחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין, אֲזַי גַּם הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁנָה, הִיא טוֹבָה גַּם־כֵּן מְאֹד, בִּבְחִינַת (קהלת ה): מְ’תוּקָה שְׁ’נַת הָ’עוֹבֵד – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “מֹשֶׁה”.

כִּי לִפְעָמִים נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין אֵצֶל הָרַב, וְכֵן אֵצֶל הַתַּלְמִידִים, כִּי אֵין הַמֹּחִין קְבוּעִים תָּמִיד, וּבִשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת, אֲזַי הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין, עַל־יְדֵי הַיְשִׁיבָה כַּנַּ”ל, אֲזַי גַּם בִּשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, בְּחִינַת שֵׁנָה, אֲזַי גַּם בְּחִינַת הַשֵּׁנָה מְתוּקָה וְטוֹבָה, בִּבְחִינַת: מְ’תוּקָה שְׁ’נַת הָ’עוֹבֵד כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין בִּבְחִינַת מֹשֶׁה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא תִּקּוּן הַשֵּׁנָה, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד. מְתוּקָה דַּיְקָא, בְּחִינַת מַיִּין מְתִיקִין, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּין מְתִיקִין (כמובא (במ"א) בליקוטי הראשון בסי' נ'), הֶפֶךְ פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּין מְרִירִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם טֻמְאָה הַנַּ”ל, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁנָה מְתוּקָה, בִּבְחִינַת מַיִּין מְתִיקִין, בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכַל, הַיְנוּ שֶׁאֵין מַזִּיק לוֹ הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאָה הַנַּ”ל בַּחֲלוֹם בַּשֵּׁנָה כַּנַּ”ל, כִּי נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין, גַּם הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, הִיא גַּם־כֵּן טוֹבָה וּמְתוּקָה מְאֹד כַּנַּ”ל:

כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין דַּיְקָא לְסַלֵּק אֶת הַמֹּחַ, כִּי צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה’ בִּפְשִׁיטוּת, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ (אבות פ”ג), וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (שם פ”א), וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְסַלֵּק כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה’ בִּפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. לָא מִבָּעֲיָא חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת, שֶׁל סְתַם בְּנֵי־אָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ חָכְמוֹת גְּמוּרוֹת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה, הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת. וְצָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהִתְנַהֵג וְלַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁנִּרְאֶה כִּמְשֻׁגָּע בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, בִּבְחִינַת (משלי ה): בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד, שֶׁבִּשְׁבִיל אַהֲבַת הַשֵּׁם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַנִּרְאִין כְּשִׁגָּעוֹן, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִצְווֹתָיו וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי צְרִיכִין לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָאו דַּוְקָא מִצְוָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִקְרָא מִצְוָה. כִּי יֵשׁ תַּרְיָ”ג מִצְווֹת, וְאֵלּוּ הַתַּרְיָ”ג מִצְווֹת יֵשׁ לָהֶם עֲנָפִים רַבִּים, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ נַחַת לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוּא בְּחִינַת מִצְוָה, וְצָרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה רָצוֹן וְנַחַת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וַאֲזַי, כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה נַחַת, אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמֹּחִין, כִּי אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמֹּחִין, מַה שֶּׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג, הַיְנוּ בְּחִינַת: צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ (ע’ ברכות ז), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג זֹאת, הַיְנוּ גַּם כְּשֶׁהַמֹּחַ בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵינוֹ נִסְתַּלֵּק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, בְּחִינַת שֵׁנָה, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל, וְקִיּוּם הַמֹּחִין, בְּעֵת שֶׁהַמֹּחִין קַיָּמִים וְאֵינָם נִסְתַּלְּקִין, זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, וְגַם אָז אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ לְהַשִּׂיג מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ’. אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּשְׁלִיךְ וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעוֹשֶׂה עַבְדוּת כְּעֶבֶד מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג גַּם מַה שֶּׁבְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, דְּהַיְנוּ בְּעֵת קִיּוּם הַמֹּחִין, אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ.

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא כְּמוֹ בֵּן (ע’ זוהר בהר קיא:), וְיֵשׁ בְּחִינַת עֶבֶד, שֶׁאֵין לוֹ רַק לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ, וְאָסוּר לוֹ לִשְׁאֹל שׁוּם טַעַם וַחֲקִירָה עַל עֲבוֹדָתוֹ, כִּי הוּא מְחֻיָּב רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת. אֲבָל יֵשׁ בֵּן, שֶׁהוּא אוֹהֵב כָּל־כָּךְ אֶת אָבִיו, עַד שֶׁמֵּחֲמַת הָאַהֲבָה הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד, מַה שֶּׁעֶבֶד פָּשׁוּט צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וְהוֹלֵךְ וְקוֹפֵץ בְּתוֹךְ הַסּוֹלְלוֹת הַגְּדוֹלָה (שֶׁקּוֹרִין פַּאסִי’), בְּתוֹךְ קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְאָבִיו, מַה שֶּׁאֲפִלּוּ עֶבֶד פָּשׁוּט לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עֲבוֹדוֹת כָּאֵלּוּ, וַאֲזַי, כְּשֶׁאָבִיו רוֹאֶה אַהֲבָתוֹ הַחֲזָקָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת גָּמוּר בִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ, אֲזַי הוּא מְגַלֶּה לוֹ גַּם מַה שֶּׁאֵין נִמְסָר אֲפִלּוּ לְבֵן, כִּי אֲפִלּוּ הַבֵּן, שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁגַּם הַבֵּן אָסוּר לִכָּנֵס לְשָׁם, הַיְנוּ, שֶׁיֵּשׁ הַשָּׂגוֹת שֶׁגַּם הַבֵּן אֵינוֹ מַשִּׂיג אוֹתָם, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁהַבֵּן מְסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה אָבִיו מְרַחֵם עָלָיו וּמְגַלֶּה לוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ נִמְסָר אֲפִלּוּ לְבֵן, הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ בְּחִינַת צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, שֶׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג זֹאת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (מלאכי ג): וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ. הָעֹבֵד אֹתוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּן שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת, שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד, וְזֶהוּ: בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ, הַיְנוּ בֵּן שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וְחָמַלְתִּי עָלָיו, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה אַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ, וּמַרְאֶה וּמְגַלֶּה לוֹ בְּחִינַת צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (מ"ש שם): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כִּי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, שֶׁזֶּה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי רַבִּי אֱמֶת עִם תַּלְמִידִים, נַעֲשִׂין וְנִתְתַּקְּנִין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת הָרֵאָה. כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נַעֲשִׂין גַּם־כֵּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי הָרֵאָה הִיא קַר וָלַח. קַר זֶה בְּחִינַת: וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה, בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי אִישׁ תְּבוּנָה כַּנַּ”ל. לַח זֶה בְּחִינַת הַלַּחְלוּחִית וְהַשַּׁמְנוּנִית הָעוֹלָה אֶל הַמֹּחַ, וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין, כַּנַּ”ל.

גַּם כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה, כִּי הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי הָרֵאָה, כִּי הָרֵאָה הִיא קַר וָלַח, וְעַל־יְדֵי קַר וָלַח, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַשֵּׁנָה. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים, אָז הוּא זְמַן שֵׁנָה, כִּי אָז עָרֵב לָאָדָם הַשֵּׁנָה מְאֹד, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַגְּשָׁמִים הֵם קַר וָלַח, קְרִירוּת וְלַחוּת. וְכֵן בַּבֹּקֶר הַשֵּׁנָה עֲרֵבָה גַּם־כֵּן, כִּי אָז יוֹרֵד הַטַּל, וַאֲזַי גַּם־כֵּן הוּא קַר וָלַח, וְעַל־כֵּן הַשֵּׁנָה עֲרֵבָה אָז גַּם־כֵּן. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הָרֵאָה, שֶׁהִיא קַר וָלַח, הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה.

גַּם רֵאָה, עַל־שֵׁם שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט). וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (משלי טו): מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב. הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל.

גַּם הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כִּי מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ. וְעַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִין אֲהָבוֹת נְפוּלוֹת מִן הַמֶּרְכָּבָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא חִמּוּם הַלֵּב כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁחִמּוּם הַלֵּב זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט. וְהָרֵאָה מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת הַחִמּוּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמז): יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי נְשִׁיבַת הָרוּחַ שֶׁל הָרֵאָה, שֶׁהִיא מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת חִמּוּם הַלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: יִזְּלוּ מָיִם, בְּחִינַת (עמוס ה): וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ רֵאָה, עַל־שֵׁם שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם כַּנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת (סנהדרין ו:): אֵין לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: “מְאִירַת” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: תּ’וֹכוֹ רָ’צוּף אַ’הֲבָה מִ’בְּנוֹת יְ’רוּשָׁלָיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁשָּׁם הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּ’וֹכוֹ רָ’צוּף אַ’הֲבָה מִ’בְּנוֹת יְ’רוּשָׁלָיִם, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (הושע ו): וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרֵאָה, שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת: וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן, זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא, וַהֲוָה אַטְמָא דְּבִשְׂרָא בַּהֲדָן. פְּתַחְנָא וְנַקְרִינָא וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבָּא. אַדְּמַיְתִינַן צִיבֵי, חָלַם אַטְמָא, וּטְוִינַן. כִּי הַדְרָן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, חֲזִינְהוּ לְהַנְהוּ גֻּמְרִי דַּהֲווֹ קָא מְלַחֲשֵׁי. כִּי אֲתָאִי לְקָמֵהּ דַּאֲמֵימַר, אֲמַר לִי: הַהוּא עִשְׂבָּא סַמַתְּרֵי הֲוָה, הַנְהוּ גֻּמְרִי דְּרִתְמָא הֲווֹ: (ב”ב עד:)

הַיְנוּ, שֶׁסִּפֵּר שֶׁפַּעַם אֶחָד הָלַךְ בַּמִּדְבָּר – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (ירמיה ב): לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה זֶה בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַלְקְלוּ הַזְּרָעִים כַּנַּ”ל, וְלֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, שֶׁהֶאֱמִינוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְהָלְכוּ אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, וְתִקְּנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה, דְּהַיְנוּ נְפִילַת הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וַהֲוָה אַטְמָא דְּבִשְׂרָא בַּהֲדָן. אַטְמָא בִּשְׂרָא זֶה בְּחִינַת גֵּרִים, שֶׁהֵם עַרְלֵי בָשָׂר, שֶׁעַל־יָדָם בָּא בְּחִינַת: הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אַטְמֵי בִּשְׂרָא – בְּחִינַת עַרְלֵי־בָשָׂר וּבְחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי עֲלִיַּת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה נַעֲשִׂין גֵּרִים, שֶׁעַל־יָדָם מִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, חוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת: הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, כַּנַּ"ל.

וּפָתְחִינַן – הַיְנוּ שֶׁתִּקַּנְנוּ בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ וְנַעֲשָׂה בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שמות כח): פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַה’, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל. וְנָקְרִינַן – זֶה בְּחִינַת: וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, בְּחִינַת צִמְצוּם הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא לָצֵאת חוּץ לַגְּבוּל כַּנַּ”ל. וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבָּא – עִשְׂבָּא זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ט): כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. נִמְצָא, שֶׁכְּלָלִיּוּת הַמַּאֲכָלִים הֵם בְּחִינַת עִשְׂבָּא. וְזֶה: וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבָּא – הַיְנוּ אַחַר שֶׁהָיִינוּ מְתַקְּנִים אֶת הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, הִנַּחְנוּ עַצְמֵנוּ אַעִשְׂבָּא, הַיְנוּ עַל הַמַּאֲכָלִים, לְתַקֵּן אֶת הַמַּאֲכָלִים, שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ וְיִפְגְּמוּ אֶת הַחֲלוֹם, חַס וְשָׁלוֹם. וְתִקּוּן זֶה, הַיְנוּ תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי חִזּוּק הַמַּלְאָךְ, שֶׁנִּתְחַזֵּק עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: אַדְּמַיְתִינַן צִיבֵי – זֶה בְּחִינַת: וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא, בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן. הַיְנוּ, שֶׁהָיִינוּ רוֹצִים לְהָבִיא הָרָצוֹן, בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּהוּ חִזּוּק הַמַּלְאָךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אַדְּמַיְתִינַן צִיבֵי חָלִים – הַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ שֶׁהָיִינוּ עוֹסְקִים בְּתִקּוּן הַמַּאֲכָלִים עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, חָלַם לָנוּ חֲלוֹם. וְזֶהוּ: חָלִים, לְשׁוֹן חֲלוֹם. גַּם חָלִים הוּא לְשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְחַבְּרוּת, כִּי הַחֲלוֹם הָיָה מְחֻבָּר מִשְּׁנֵי כֹּחוֹת: מִכֹּחַ הַמַּלְאָךְ וְכֹחַ הַשֵּׁד, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְתַּקְּנוּ הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וּטְוִינַן – לְשׁוֹן תַּעֲנִית (ע’ דניאל ו, פסחים קז), הַיְנוּ שֶׁהָיִינוּ מִתְעַנִּים. כִּי הַתַּעֲנִית מֵבִיא שִׂמְחָה, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַחֲלוֹם כַּנַּ”ל.

כִּי הַדְרָן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא – הַיְנוּ כְּשֶׁחָזַרְנוּ וּבָאנוּ לְחֹדֶשׁ נִיסָן, שֶׁהוּא אַחַר שְׁנֵים־עָשָׂר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, כִּי נִיסָן תְּחִלַּת הֶחֳדָשִׁים, וְהוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, וְאָז הוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן: חֲזִינְהוּ לְהַנֵּי גֻּמְרִי דְּקָא מְלַחֲשִׁי, דְּהַיְנוּ שֶׁגַּם לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, שֶׁהוּא נִיסָן, אָז גַּם־כֵּן עֲדַיִן הָיוּ בּוֹעֲרִים הַגֶּחָלִים, הַיְנוּ בְּחִינַת חִמּוּם הַלֵּב, שֶׁעַל־יְדֵי הַחֲמִימוּת בָּא טֻמְאָה הַנַּ”ל, חַס וְשָׁלוֹם. וּבֶאֱמֶת בְּנִיסָן הוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל אָז הַטֻּמְאָה הַנַּ”ל לְגַמְרֵי – כִּי אָתֵינָא לְקָמֵהּ דַּאֲמֵימַר, אֲמַר: הַנְהוּ עִשְׂבָּא דְּסַמַתְּרֵי הֲווֹ, הַיְנוּ, שֶׁהַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עִשְׂבָּא כַּנַּ"ל, שֶׁל סַם־תְּרֵי הָווֹ, שֶׁהָיָה כָּלוּל בָּהֶם שְׁנֵי כֹּחוֹת: סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת, דְּהַיְנוּ כֹּחַ הַמַּלְאָךְ וְכֹחַ הַשֵּׁד כַּנַּ"ל. כִּי קֹדֶם תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, אֲזַי נִתְעָרֵב בָּהֶן כֹּחַ הַשֵּׁד כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הֵם בְּחִינַת סַמַתְּרֵי, סַם־תְּרֵי, כִּי הֵם כְּלוּלִים מִשְּׁנֵי כֹּחוֹת: כֹּחַ הַמַּלְאָךְ וְכֹחַ הַשֵּׁד כַּנַּ"ל,

וְזֶהוּ: הַנְהוּ עִשְׂבָּא דְּסַמַתְּרֵי הֲווֹ, כַּנַּ”ל. הַנְהוּ גֻּמְרִי דְּרִתְמָא הֲווֹ. רִתְמָא הַיְנוּ רֹתֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת (מיכה א): רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה. הַיְנוּ, שֶׁהוֹדִיעַ לוֹ אֲמֵימַר, שֶׁהַחֲמִימוּת בָּא מִפְּגַם הַמֶּרְכָּבָה, עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל, שֶׁלָּזֶה אֵין תִּקּוּן כִּי־אִם עַל־יְדֵי קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת: רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה. וְזֶהוּ “רִיתְמָא” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: תּ’וֹכוֹ רָ’צוּף אַ’הֲבָה מִ’בְּנוֹת יְ’רוּשָׁלָיִם. שֶׁמִּנְּפִילַת הָאַהֲבָה הַזֹּאת בָּא הַחֲמִימוּת הַנַּ”ל, וְאֵין תִּקּוּן כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת: רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה, הַיְנוּ קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר. תִּקְעוּ זֶה בְּחִינַת: הֲיִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ, בְּחִינַת חֶרְדַּת הַגּוּף, בְּחִינַת: וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה. הַיְנוּ בְּחִינַת אִישׁ תְּבוּנוֹת, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר – הַיְנוּ בְּהִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, דְּהַיְנוּ הִתְפָּאֲרוּת וְגַאֲוָה חֲדָשָׁה שֶׁנִּתְגַּלֶּה. הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים, שֶׁהֵם מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. בַּכֶּסֶה – זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכָסְיָן עַל מֹחָא, כִּי מֵהַגַּאֲוָה הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה תְּפִלִּין, עַל־יְדֵי הַמָּגִנֵּי־אֶרֶץ, שֶׁהֵם מְתַקְּנִין וּמַעֲלִין פְּגַם הַגַּאֲוָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת: הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ. וְעוֹשִׂין מִזֶּה בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: לְיוֹם חַגֵּנוּ – הַיְנוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, שֶׁאָז נַעֲשִׂין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, חֹק לִשָּׁנָא דִּמְזוֹנָא (ביצה טז), בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל. מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, הַכֹּל כַּנִּזְכַּר לְעֵיל:

(שַׁיָּךְ לְעֵיל לַפָּסוּק וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶן וְכוּ’): וּבֶאֱמֶת הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת וּלְהִתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה עַבְדוּת לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֻבְדּוֹת בִּתְמִימוּת, בְּלִי חָכְמוֹת, כִּי זֶה בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִסְתֶּרֶת וְנֶעְלֶמֶת שָׁם, כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֻבְדּוֹת פְּשׁוּטִים, וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, רַק שֶׁאֵין יוֹדְעִין מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם. נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם, בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. וְסִתְרֵי תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת (שה”ש ז): חַמּוּקֵי יְרֵכָיִךְ – מַה יָּרֵךְ בַּסֵּתֶר, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה בַּסֵּתֶר, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:), וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים וְכוּ’, שֶׁהֵם הַשִּׁתִּין שֶׁמְּחוֹלְלִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם (כשדרז”ל שם ע”א בסוכה), בְּחִינַת (תהלים לו): מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה. הַיְנוּ בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל עַד הַתְּהוֹם. וְעַל־יְדֵי הָעֻבְדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת סִתְרֵי־תוֹרָה, בְּחִינַת: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ, בְּחִינַת: שִׁתִּין, שֶׁהֵם מְחוֹלְלִין עַד הַתְּהוֹם, הֵם בּוֹקְעִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם וּמַעֲלִין אֶת הַמִּשְׁפָּט מִנְּפִילָתוֹ, מִבְּחִינַת: מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, בִּבְחִינַת (תהלים מב): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כה:): כְּשֶׁמְּנַסְּכִין אֶת הַמַּיִם בֶּחָג, תְּהוֹם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: אַבַּע מֵימָךְ. הַיְנוּ, שֶׁהַתְּהוֹמוֹת קוֹרִין זֶה לָזֶה, שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיַחְזְרוּ הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל אֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזֹר וְיִתְתַּקֵּן הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת: וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט. וְזֶהוּ: אַבַּע מֵימָךְ, בְּחִינַת: וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, הַיְנוּ שֶׁיַּבִּיעוּ וְיַחְזְרוּ הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל אֲלֵיהֶם, שֶׁיִּתְתַּקֵּן בִּבְחִינַת: וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי עֲשִׂיּוֹת וְעֻבְדּוֹת בִּפְשִׁיטוּת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט: