א.

כַּוָּנוֹת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ, וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, רַק תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ: (וְעִקַּר כַּוָּנוֹת אֱלוּל עַיֵּן בְּתורה ו’): (ח”ב תורה פ”ז)