ח.

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר שֶׁלֹּא יִשְׁמַע וְיַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, רַק לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם; וְאַדְּרַבָּא, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים - יִקַּח לְעַצְמוֹ מוּסָר, וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, כִּי בָּזֶה מוֹכִיחִין אוֹתוֹ עַל שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, כִּי אִלּוּ לֹא נִפְגַּם מֹחוֹ - לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְלֹא הָיָה נִכְנָס בְּלִבּוֹ שׁוּם קֻשְׁיָא עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְעִקַּר הַמְּרִיבָה הִיא רַק בִּשְׁבִילוֹ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ הַנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיָּבִין וְיִזְכֹּר עַל יְדֵי הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, שֶׁרוֹצִים לְגָרְשׁוֹ מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי הַמְּרִיבָה הַזֹּאת, מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: “כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים”. וּמִי שֶׁהוּא כְּסִיל, וְאֵינוֹ מֵבִין אֶת זֹאת - בֶּאֱמֶת נִתְרַחֵק עַל יְדֵי זֶה, וְאוֹבֵד אֶת עוֹלָמוֹ; אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, אַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִתְעוֹרֵר וּמַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם כַּנַּ”ל, וּמֵבִין שֶׁזֶּהוּ הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, שֶׁצָרִיךְ לַעֲמֹד בְּזֶה הַנִּסָּיוֹן, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל הַמְּרִיבָה הַזֹּאת, וְנִתְקָרֵב דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ לָנֶצַח. כִּי עִקַּר הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הוּא בִּשְׁבִיל זֶה דַּיְקָא, בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן זֶה, שֶׁיִּתְרַחֵק הַמִּתְרַחֵק, כִּי רָאוּי לְרַחֲקוֹ מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ; וְאִם יִזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה, לְהָבִין מִזֶּה בְּעַצְמוֹ גֹּדֶל פְּגָמוֹ, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל זֶה - יִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא, כִּי מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם כָּל כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל יְדֵי נִסָּיוֹן זֶה דַּיְקָא, וְהָבֵן. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְרוֹצֶה לְקָרֵב הַמְרֻחָקִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאוּיִם לְקָרְבָם; אֲבָל אֵין יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל יְדֵי נִסָּיוֹן זֶה כַּנַּ”ל: (תורה ה’ אות ד’)