יג.

זֶה שֶׁזָּכָה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת; כִּי בָּנִים וּבָנוֹת הֵם מֻעָטִים, וְאֵלּוּ הֵם מְרֻבִּים, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ, וּכְאִלּוּ יְלָדָם: (תורה נ”ט אות ה’)