ל.

חִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל, דְּהַיְנוּ חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה - הוּא עַל יְדֵי שֵׁנָה; כִּי כְּשֶׁהַמֹּחִין מִתְיַגְּעִים, אָז עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה הֵם מִתְחַדְּשִׁים. וּבִשְׁעַת הַשֵּׁנָה הַמֹּחִין, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”: (תורה ל”ה אות ג’)