י.

הִדּוּר הָאֶתְרוֹג נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַל כֵּן עַל יְדֵי אֶתְרוֹג נָאֶה וּמְהֻדָּר זוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִכָּלֵל בּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה נִפְתָּחִין עֵינָיו וְכוּ’ (עַיֵּן ‘צַדִּיק’ אוֹת ק”ו); וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת זוֹכִין לְאֶתְרוֹג מְהֻדָּר, וּלְקַיֵּם מִצְוַת אֶתְרוֹג הַיְקָרָה וַחֲשׁוּבָה מְאֹד בִּשְׁלֵמוּת: (ח”ב תורה ס”ז בסוף - ד”ה ודע)