גַּאֲוָה וַעֲנָוָה - גְּנוּת הַגַּאֲוָה וּמַעֲלַת הָעֲנָוָה

לִפְעָמִים הַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְהַכְנִיס גַּאֲוָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּלֵב הַצַּדִּיק, בַּאֲשֶׁר הוּא צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַתשׂאֱלֹקִים, וְכִבְיָכוֹל רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ, כִּי מִי מוֹשֵׁל בִּי? - צַדִּיק; אֲזַי צָרִיךְ לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ וְלוֹמַר: אֵיךְ אֲנִי מוֹשֵׁל כְּשֶׁיֶּשׁ לִי גַּאֲוָה וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹרֶה עִמִּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (ליקו"מ קז).

אֵין זֶה מִמִּדַּת עֲנָוָה לִהְיוֹת שָׁפָל וְנִבְזֶה וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֵין לָאָדָם חֵלֶק בַּתּוֹרָה כְּשֶׁאֵין בּוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַקָּמִים עָלָיו לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר מִדַּת הָעֲנָוָה בִּשְׁלֵמוּת הוּא, כְּשֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁיּוּכַל לִכְתֹּב עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד" - זֶהוּ מַדְרֵגַת הָעֲנָוָה בְּתַכְלִית, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בָּאָמוֹרָאִים, שֶׁאָמַר רַב יוֹסֵף: לָא תִתְּנֵי עֲנָוָה, דְּאִיכָּא אֲנָא (שם קמז).

עֲנָוָה בְּלֹא חָכְמָה אֵינָהּ כְּלוּם. כִּי בְּוַדַּאי אֵין זֶה מַעֲלַת הָעֲנָוָה לְהַרְאוֹת עַצְמוֹ בִּכְפִיפַת־רֹאשׁ בְּדֶרֶךְ שְׁטוּת כְּאִלּוּ הוּא עָנָו, כִּי זֶהוּ עֲנָוָה פְּסוּלָה. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה - כְּשֶׁהוּא בְּחָכְמָה. וְעַל־יְדֵי פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם נַעֲשֶֹׁה פֵּרוּד בֵּין עֲנָוָה לְחָכְמָה, וְאָז אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עָנָו בִּשְׁלֵמוּת, אִם לֹא מִי שֶׁהוּא בְּמַעֲלָה גְדוֹלָה מְאֹד בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, עַד שֶׁגַּם פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ לַעֲנָוָה שֶׁלּוֹ (שם קצז).

כְּשֶׁהָאָדָם מַעְלִים וּמַסְתִּיר וּמַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל גַּם־כֵּן מַרְאֶה עַצְמוֹ אֵלָיו בִּבְחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וּמְצַמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וּמַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל וְשׁוֹכֵן עִמּוֹ בִּבְחִינַת 'אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא'. אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה וּמִתְגַּדֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן מַרְאֶה גַּאֲוָתוֹ וְגָדְלוֹ, אֲשֶׁר מִי יוּכַל לִסְבֹּל וּלְקַבֵּל כְּבוֹדוֹ וְגַאֲוָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ וְכוּ'. וּמִזֶּה בָּא חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים (שם ריט).

יֵשׁ אֶחָד שֶׁהוּא עָנָו, וְאֵין הָעֲנָוָה בַּלֵּב אוֹ בְּאֵיזֶה אֵיבָר מִשְּׁאָר הָאֵיבָרִים. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה הוּא, שֶׁיִּהְיֶה עָנָו בְּתַכְלִית בְּכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁלִּבּוֹ וְכָל אֵיבָרָיו יִהְיוּ בִּבְחִינַת עֲנָוָה בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל.

עַל יְדֵי שִׁפְלוּת זוֹכִין לֶאֱמוּנָה (ספר־המדות).

דֶּרֶךְ הֶעָנָו, שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִין וּמְגַדְּלִין אוֹתוֹ יוֹתֵר, הוּא בָּא בַּעֲנִיווּת וּבְקַטְנוּת יוֹתֵר, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ" (סיפומע"ש).