לִקּוּטֵי עֵצוֹת [חקירות וחכמות חיצוניות, יד]
עִקַּר הָעֲבוֹדָה הִיא: רַק עַל יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל, וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי.
וְחָלִילָה לְמִי שֶׁמְּכֻנֶּה בְשֵׁם "יִשְׂרָאֵל" שֶׁיִּכְנֹס בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים ח"ו, כִּי לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב.
כִּי יֵשׁ בְּכָל הַחָכְמוֹת; אֶבֶן נֶגֶף, בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁעַל יָדוֹ נוֹפְלִין וְנִכְשָׁלִין וִיכוֹלִין לְאַבֵּד עוֹלָמוֹ בְּרֶגַע ח"ו, וְזֶהוּ הָרָעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הָרָעוֹת. וַאֲפִלּוּ סִפְרֵי גְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּדַבְּרִים מֵחֲקִירוֹת – אֵין לְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל, כִּי מַזִּיקִים הַרְבֵּה לָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל.
וּתְהִלָּה לָאֵל, יֵשׁ עַכְשָׁו סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה מְאֹד הַמְּלֵאִים מוּסָר וְיִרְאַת ה' – בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת, שֶׁאֵינָם מְיֻסָּדִים עַל דַּעַת חַכְמֵי יָוָן יִמַּח שְׁמָם, רַק יְסוֹדוֹתָם בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים, וּבִפְרָט הַמְיֻסָּדִים עַל דִּבְרֵי רַשְׁבִּ"י וַחֲבֵרָיו, הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם, בָּהֶם דַּיְקָא וְלֹא בַּסְּפָרִים שֶׁמְּעֹרָב בָּהֶם דַּעַת הַגּוֹיִים הַכּוֹפְרִים בָּעִקָּר, מַהֵר הִמָּלֵט נַפְשְׁךָ מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וְתִהְיֶה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל לְחַיֵּי עוֹלָם – לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. (לקוטי תנינא, יט)