קו

כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, צָרִיךְ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יְרִידוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר חָזָק לְחַזֵּק לְבָבוֹ בְּכָל פַּעַם לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ מִשּׁוּם יְרִידָה שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל אֵלּוּ הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, הֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמִּלְחָמוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל מִימוֹת עוֹלָם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (עיין לקוטי עצות חדש גלות וגאלה אות י”ח). וְהָעִקָּר הוּא הִתְחַזְּקוּת לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שׁוּם יְרִידָה בָּעוֹלָם, כִּי בְּכָל מָקוֹם יְכוֹלִין לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפֵל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם, כִּי גַּם שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, בְּחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ. וְזֶה עִקַּר הַכְּלָל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ לְעוֹלָם אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה. וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ - אַשְׁרֵי לָהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, כֻּלָּם לֹא בָּאוּ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן לְעוֹלָם, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עָבְרוּ יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת הַרְבֵּה, רַק שֶׁהֵם הִתְחַזְּקוּ עַצְמָן בְּכָל פַּעַם, אַף־עַל־פִּי שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר. וְעַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם (שֶׁקּוֹרִין דֶער הַאלְטִין זִיךְ) זָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ - אַשְׁרֵי לָהֶם: הלכות אונאה הלכה ג, א.