קה

הָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי אִם יִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי יַחְתֹּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, וְסוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה מֻכְרָח לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים, עַל־כֵּן הֲלֹא טוֹב לוֹ שֶׁיָּשׁוּב מִיָּד. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְעָמִים, כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְּאוּשִׁים שֶׁל הָעוֹלָם הוּא רַק מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֱמֶת, שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לָשׁוּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ” (איוב ט”ו, כ”ב), שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר עֲדַיִן לָשׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַשֶּׁקֶר, כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְעַצְמוֹ עֲלִילָה לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל אָדָם בְּטִבְעוֹ יֵשׁ לוֹ רַע הַמּוֹנְעוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְצָרִיךְ לִסְבֹּל צַעַר וִיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לְשַׁבֵּר זֶה הָרָע, וְעַל־כֵּן הוּא מְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת הָרָע שֶׁבְּטִבְעוֹ. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אוֹי לוֹ מִיִּצְרוֹ אוֹי לוֹ מִיּוֹצְרוֹ, כִּי אֵימַת הַדִּין עָלָיו מַה יַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה. אַךְ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמַּתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ קְצָת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּשׁוּם נִסָּיוֹן קַל, אֲזַי מוֹצֵא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ לוֹמַר: מָה אֶעֱשֶׂה, בֶּאֱמֶת הָיִיתִי רוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל יִצְרִי מִתְגַּבֵּר עָלַי בְּכָל פַּעַם, וּמַה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל עוֹד, כִּי כְּבָר נִתְפַּסְתִּי בְּגָלוּת גָּדוֹל עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָשׁוּב עוֹד חַס וְשָׁלוֹם.

אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא פִּתּוּי הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסָּתַת הַבַּעַל דָּבָר מֵעֹצֶם הָרָע שֶׁבְּטִבְעוֹ שֶׁרוֹצֶה לִפְטֹר עַצְמוֹ וְלִפְרֹשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי דְּחִיָּה וְטָעוּת זֶה. וּבֶאֱמֶת הוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, כִּי אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֵר שָׁם כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה מֻכְרָח לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יְוַתְּרוּ לוֹ דָּבָר אֶחָד, וְאִם יֵשׁ לוֹ רַק דַּעַת כָּל שֶׁהוּא, רָאוּי לוֹ לִבְלִי לְהַנִּיחַ לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ כְּלָל, וְאֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ לַחְתֹּר וּלְבַקֵּשׁ הַצָּלָה וּמָנוֹס מֵעִמְקֵי שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו. וְאִם הוּא רוֹאֶה שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹתֵר יָמִים וְשָׁנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן לֹא שָׁב מִטָּעוּתוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל מְאֹד וְיֹאחַז בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְיִתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם תָּמִיד אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵעַתָּה עַל־כָּל־פָּנִים מִמַּה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְהִנָּצֵל כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ.

וְרָאוּי לְהָאָדָם הַבַּר דַּעַת, שֶׁיִּהְיֶה מְרֻצֶּה שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא יִפְעַל בְּכָל טָרְחוֹ וִיגִיעָתוֹ שֶׁמִּתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְאֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ בִּשְׁלֵמוּת, רַק שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה עַל־כָּל־פָּנִים לְהִנָּצֵל פַּעַם אַחַת בְּכָל יְמֵי חַיָּיו מִפְּגָם אֶחָד, מֵעֲבֵרָה אַחַת, אוֹ מֵהִרְהוּר וְתַאֲוָה אַחַת וְכַיּוֹצֵא, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ עֲבֵרָה אַחַת פְּחוּתָה מֵחֶשְׁבּוֹן עֲווֹנוֹתָיו מֵאֲשֶׁר הָיָה לוֹ אִם לֹא הָיָה חוֹתֵר וּמִתְפַּלֵּל לְהִנָּצֵל מֵהֶם, גַּם זֶה דַּי לוֹ. כִּי סוֹף כָּל סוֹף לֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר מִכָּל עָמָל וִיגִיעַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם מַה שֶּׁזָּכָה לִפְעָמִים לְהִנָּצֵל מֵרַע וַעֲבֵרוֹת, וְלַחֲטֹף לִפְעָמִים אֵיזֶה מִצְווֹת וְדָבָר טוֹב. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה עַד הֵיכָן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן לְעוֹלָם. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת שֶׁלֹּא יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ הַנִּצְחִי, בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא כִּי אֱמֶת ה’ לְעוֹלָם: הלכות שלוחין הלכה ג.