מט

כַּמָּה וְכַמָּה עִתִּים עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עִתִּים לְטוֹבָה עִתִּים לְרָעָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם הַכ”ח [הָעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה] עִתִּים הָאֲמוּרִים בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת, וּבָהֶם כְּלוּלִים כָּל הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הִתְחַנֵּן דָּוִד: “בְּיָדְךָ עִתּוֹתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבָי וּמֵרוֹדְפָי”, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה הַמְלַמֵּד תּוֹרָה וָדַעַת לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ יִשָּׂשכָר, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיּוּכַל לְהִתְחַזֵּק וּלְהִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ בְּכָל הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים הָעוֹבְרִים עָלָיו, בִּבְחִינַת: “וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל”, שֶׁיֵּדַע כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מַה לַּעֲשׂוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת, אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת וָעֵת כְּפִי הָעֵת וְהַזְּמַן, פַּעַם בְּתּוֹרָה, פַּעַם בִּתְפִלָּה, פַּעַם בִּצְדָקָה, פַּעַם בִּצְעָקָה וְשַׁוְּעָה וּתְחִנָּה וּבְכִיָּה, פַּעַם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, פַּעַם בְּדִבּוּר, פַּעַם בִּשְׁתִיקָה, וְיֵשׁ עֵת שֶׁצְּרִיכִין וּמֻכְרָחִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ דַּיְקָא מֵהָעֲבוֹדָה, בִּבְחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, כִּי יֵשׁ עֵת שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַגּוּף אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לִפְקֹחַ דַּעְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, וְהַכֹּל כְּפִי הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם, כִּי בְהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי עִתִּים שׁוֹנִים. וְכֵן בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק נֶאֱמַר: “וְהָעִתִּים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל”, וְהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי הוּא מֵאִיר בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת וָעֵת כַּנַּ”ל: שם, אות ה.