ס

ברוך ה', יום א' וארא [כד טבת] תרט"ל, פה טבריא תבנה ותכונן.

לכבוד ידידי אהב נפשי, ותיק וחסיד המפלא, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו ובנו נ"י, ולכבוד אביך ותיק וחסיד, נבון וחכם, המפלא ומפלג וכו' וכו' מורנו הרב צבי נ"י, ולכבוד חמיך היקר אהב נפשי באמת ובתמים, מורנו הרב שמואל נ"י, עם שלום זוגתו ובנו נ"י.

תהלה לאל ברוך ה' כלנו פה בחיים ושלום, כן אזכה לשמע מכם בכל עת החיים והשלום והצלחה בכל עסקיכם אשר אתם עשים, ויהיה מעשיכם נכלל בעשרה מאמרות אשר בהם נכלל עשרת הדברות^[531]. וכשתהיה נפשכם קשורה בהתורה – בכל עשיה ועשיה, אין זה נקרא טרדות כלל – רק ברורים. ולא תעסק בטרדה – רק במתינות. וה' יתברך יצליח לכם בסבה קלה, אמן סלה.

ועתה אחי ידידי, נודע לי משברנו הגדול שעבר עלינו בעת הזאת, אשר נלקח מאתנו פאר ראשנו מחמד עינינו ר' אבאלע זצ"ל, אשר אור תורתו וצדקתו יצרור בצרור החיים בתוך נשמות הצדיקים והחסידים של רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש. אך עלינו לספד מספד רב שנחסר לנו מתוך הקבוץ הקדוש אדם גדול כזה. על־כן בני ואחי, מאד בקשתי ממך לכתב לי מתי היה הסתלקותו ואם כתב צואה ואיך ובאיזה אפן, ואם דבר קדם הסתלקותו. וגם לכתב לי אם הבנים שנולדו לו עתה הם ברוך ה' חיים וקימים, ועל מי השאיר הונו ורכושו דקדשה. כי בודאי אתם יודעים בדעתו, שאנשי שלומנו, הינו: ר' נחמן נ"י, ור' איצילע נ"י, ור' דב נ"י, יאמרו עבורו בכל יום איזה קדיש בארץ־ישראל, וגם אני תכף שנודע לי אני אמר בכל יום קדיש – כי אין לו בן לומר קדיש עבורו, ובפרט בארץ־ישראל; כי אנו צריכין להחזיק לו טובה שהחזיק בני רבנו ז"ל עד עתה, וגם היה מתומכי אוריתא, ממחזיקי ישיבת ארץ־ישראל גם־כן, אשרי לו ואשרי חלקו, הלא למשמע אזן דאבה נפשי – שנלקח מאתנו קדם הזמן, אך הצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט^[532], להגיד כי ישר ה' – צורי ולא עולתה בו^[533], צדיק וישר הוא.

ומאד בקשתי ממך לכתב לי מה שאני מבקש אותך, כי לבי דוי עלי, על־כן אני רוצה לידע איך ומה; כי צערי גדול עד למאד – ודמעתי על לחיי בזכרי אותו, כי אני ידעתי עקר ערכו, כי אני עמדתי אצלו ארבעה שבועות כסדר – וראיתי היראת שמים שלו. אוי לנו על שברנו המר והמרור. המקום ינחם אותנו בתוך אבלי ציון וירושלים.

ועתה באתי לכתב לך משארת בשרך מרת סאסיא תחיה: למען ה', להתפלל עליה, כי כפי עינינו יש לה חלאת מסכן; כי ההוסט^[534] גבר עליה מאד, ואין לה שום אפטיט^[535] לשום מאכל ולשום משתה, רק אפשר היתה אוכלת קאליש^[536] עם חמאה – ואינו נמצא בכאן חמאה, ובקשה ממני שאכתב לכם שתשלחו לה חמאה. וביום ה' הלכה זוגתי תחיה לאשה אחת שהביאה מצפת חמאה – ובקשה מאד, ונתנה לה חצי אנסי^[537]. ואצלי אין לה כי אם שני בישליקיס, ומביתם עוד מעט כלו פרוטה מן הכיס – כי היו בעלי חוב גדולים, וגם פדו החארץ שלה, וגם לקחו מלבושים עבור הבחור, וצריכין לעשות לו נשואין בחדש זה הבא עלינו לטובה. הכלל, ה' יתברך ירחם על ימי נעוריה וישלח לה רפואה שלמה, כי היא כשרה עד מאד.

דברי אהבכם באמת,

נתן מברסלב

ופרס בשלום לאהב נפשי ידידי עז, הותיק וחסיד ר' נחמן נ"י, ובשלום ידידי מנער, הותיק וחסיד ר' איצילע נ"י.

איך ששמעתי שר' קלמן נ"י היה לו עזות נגד הכלל ונגד הפרט – ואתם מרחיקים אותו הרחקה גדולה עבור זה; הגם שלפי האמת ראוי להרחיקו, אך זה האמת הוא מהכת שאמרו אל יברא^[538], אבל רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש הם דנים דין אמת לאמתו^[539]. ולפי דעתי אין צריכין להרחיקו, כי רבנו ז"ל אמר בפרוש: "אין זה מלאכה להרחיק אדם, זוהי מלאכה לקרב ולרומם האדם"^[540], וזה אמר רבנו ז"ל על הצדיק מבארדיטשוב שהשפיל איש אחד. ובפרט שבזה הלילה למדתי התורה 'אזמרה'^[541], והזהיר מאד רבנו ז"ל לילך עם זה התורה, ורבנו ז"ל סים ספרו עם זה התורה, ואדמו"ר מוהרנ"ת זצוק"ל התחיל ספריו הקדושים בזה התורה^[542] – על־כן אנו מכרחין בכל כחנו לילך בדרך זה.

ואני אספר לכם מעשה שראיתי בעיני אצל אדמו"ר מוהרנ"ת זצוק"ל: איך לפני כמה וכמה שנים דברו בעולם שבני דן הולכים ומשיח יבא, ורבנו ז"ל^[543] אמר ששקר הוא, והיה איש אחד מאנשי שלומנו שהיה אדוק בשטות זה, וכששמע שרבנו ז"ל אינו מסכים לזה ואמר ששקר – כעס האיש על רבנו ז"ל וקלל אותו, ורצו אנשי שלומנו לדחק אותו, ונודע לרבנו ז"ל וכעס על אנשי שלומנו שרצו לדחקו – והוא עשה עצמו כלא יודע וקרב אותו, והיה האיש הזה אחר־כך איש כשר מאד ועשה תשובה על הדבר הרע הזה שפגם בכבוד רבו, כי היו לו נקדות טובות.

ובפרט שהוא^[544] בתקף הדינים – כי הוא עני גדול, ורבנו ז"ל אמר שהיצר הרע הוא מתקף הדינים^[545], על־כן אין דעתי נוטה לזה. הגם שאתם ברוך ה' אנשים כשרים ויראים ומפלגים בתורה יותר ממני, רק אני הייתי משרת ועומד אצל רבנו ז"ל – וקבלתי מאתו הלכה למעשה; ועוד יש מעשיות הרבה שראיתי בעיני – ואי־אפשר לספר לכם על־פני הכתב.

ופרס בשלום לאהב נפשי ידידי עז, מורנו הרב איזיקלע נ"י, ולכל אנשי שלומנו, ולכבוד אהב נפשי החסיד מורנו הרב דובעריץ שוחט ובודק נ"י. וכבר שלחתי לירושלים מכתב לר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל – מכח המעות שלי, ולא ידעתי שר' צבי נ"י שלח לירושלים המעות. ולכתב לי אדרעסי^[546] מר' יקותיאל מזאנרדקא – הפאמעלר^[547] שלו.

זוגתי מרת ברינע תחיה, ואחותי מרת חנה תחיה, פורסים בשלום האשה הצנועה מרת זלאטי רחל תחיה, ובשלום בתה היקרה מרת ידאסי לאה תחיה, ובשלום בנה מורנו הרב סענדיר חיים נ"י.