לז

וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא 'יוֹם הַבִּכּוּרִים' (בַּמִּדְבָּר כח, כו), שֶׁאָז קוֹרִין בְּוִדּוּי בִּכּוּרִים (דְּבָרִים כו, ה): "אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי" וְכוּ', שֶׁהוּא לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל עַל־יְדֵי מַחְשְׁבוֹתָיו הָרָעוֹת, כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא יְסוֹד וְעִקַּר כָּל הַתּוֹרָה, הוּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבוֹת. וְעַל זֶה מוֹדִין וּמְשַׁבְּחִין לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁהִכְנִיסָנוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם וְהוֹצִיאָנוּ מִשָּׁם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק, בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנּוֹתֵן עֵצוֹת וּמְחַזֵּק לֵב יִשְׂרָאֵל בְּכָל פַּעַם לִבְרֹחַ וּלְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ, אַף אִם כְּבָר עָבַר מַה שֶּׁעָבַר. נִמְצָא שֶׁשָּׁבוּעוֹת שֶׁהוּא יוֹם הַבִּכּוּרִים, שֶׁהוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ עַל־יְדֵי הַכְנָעַת קְלִפַּת לָבָן הָאֲרַמִּי. וְהֶאָרָה זֹאת מַתְחִיל בְּלַ"ג בָּעֹמֶר בִּבְחִינַת "עֵד הַגַּ"ל הַזֶּה" שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְלָבָן, וְכַנַּ"ל.