ט

וְזֶהוּ (תְּהִלִּים קיט, סב): "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ"; 'לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ' זֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, שֶׁמְּבָרְכִין וּמוֹדִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, שֶׁהֵם מִשְׁפְּטֵי צִדְקוֹ, וְזֶהוּ בְּחִינַת: "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ" וְכוּ', כִּי קִימַת חֲצוֹת וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרְרִים הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבּוֹ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִבְדָּל מִן הָעַמִּים וּמִן הָרַע שֶׁלָּהֶם, וְעוֹלֶה וְנִכְלָל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְכוּ' וְכַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נִסְמְכוּ זֶה לָזֶה.