א

וְעַתָּה נוּכַל לוֹמַר שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, שֶׁכְּנֶגֶד בְּחִינַת אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁנִּשְׁלָם עַל יָדָם, כִּי עַל־יְדֵי תּוֹדָה, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, עַל יָדָם נִשְׁלָם רִבּוּעַ הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הֵם אַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר שֶׁנִּשְׁלָם עַל יָדָם. כִּי חוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא וּמוֹדֶה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ - זֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, כִּי 'אֵין אָדָם עוֹמֵד מֵחָלְיוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו' (נְדָרִים מא.), וְהַיְנוּ עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ו, י): "וְשָׁב וְרָפָא לוֹ". יוֹרְדֵי הַיָּם - זֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹנָה עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בַּסְּפִינָה (יוֹנָה א, טז): "וְנָדְרוּ נְדָרִים". כִּי צְדָקָה הוּא בְּחִינַת יָם, בְּחִינַת מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עָמוֹס ה, כד): "וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן", בְּחִינַת (קֹהֶלֶת יא, א): "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם". חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁיּוֹצֵא מִן הָאֲסוּרִים - זֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁל עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת, שֶׁעַל יָדָם הַדֶּרֶךְ שֶׁיּוֹצֵא הֶחָבוּשׁ מִתּוֹךְ הַמַּאֲסָר, בְּחִינַת: "שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים" - 'שְׁלֹשָׁה שָׂרֵי גֵּאִים' (חֻלִּין צב.), שֶׁעַל יָדָם יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִים כַּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (בְּפָרָשַׁת מִקֵּץ). מִדְבָּר - זֶה בְּחִינַת עִקַּר הַדִּבּוּר, בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה, כִּי 'מִדְבָּר' מְרַמֵּז עַל הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בַּהַקְדָּמָה דַּף י:) שֶׁמִּדְבָּר בְּחִינַת דִּבּוּר, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה (תִּקּוּנֵי זֹהַר יז.) שֶׁהוּא עִקַּר הַדִּבּוּר: