וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר כה, יא־יג): פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי וְכוּ' לָכֵן אֱמֹר וְכוּ', וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם וְכוּ'. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁקִּנֵּא פִּינְחָס קִנְאַת הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַכְּהֻנָּה. כִּי כְּהֻנָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת 'כֹּהֵן', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַלְאָכִי ב, ז): "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דָּעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ", שֶׁמִּפָּסוּק זֶה דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מוֹעֵד קָטָן יז.): 'אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת' וְכוּ', שֶׁבָּזֶה כָּלוּל כָּל דִּבְרֵי הַדְּרוּשׁ הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁמַּלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת וְחִבּוּר לַמְדָן וְצַדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן זָכָה פִּינְחָס שֶׁהוּא אֵלִיָּהוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים בְּחַיָּיו, כִּי עָלָה לַשָּׁמַיִם וְחַי לְעוֹלָם, כִּי הוּא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מֵעֲדַת קֹרַח שֶׁחָלְקוּ עַל משֶׁה, עַל־כֵּן נִשְׁאֲרוּ עִם חַיֵּיהֶם לְמַטָּה לְמַטָּה בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, כִּי הִפְרִידוּ חִיּוּתָם מִמְּקוֹר הַחַיִּים עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל. אֲבָל פִּינְחָס שֶׁעָשָׂה רְצוֹן משֶׁה בִּשְׁלֵמוּת וְקִנֵּא קִנְאַת הַבְּרִית עַד שֶׁזָּכָה לַכְּהֻנָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶסֶד הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ כִּסּוּפִין טוֹבִים, שֶׁהֵם נְפָשׁוֹת טוֹבִים, שֶׁהֵם עִקַּר הַחִיּוּת הָאֲמִתִּי כַּנַּ"ל, עַד שֶׁזָּכָה לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לִמְקוֹר הַחַיִּים בִּשְׁלֵמוּת כָּזֶה, עַד שֶׁנִּשְׁאָר חַי וְקַיָּם לָנֶצַח, מֵחֲמַת שֶׁקִּשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לִמְקוֹר הַחַיִּים בְּהִתְקַשְּׁרוּת גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַל־יְדֵי שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה' צְבָאוֹת, וְעָשָׂה רְצוֹן משֶׁה וּמָסַר נַפְשׁוֹ לְמִיתָה בִּשְׁבִיל זֶה, עַל־יְדֵי־זֶה פָּסְקָה מִמֶּנּוּ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וּפָסְקָה מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ הָיָה סוֹבֵל צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ, וְחָזַר וְנֶחֱיָה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, כְּמוֹ כֵן זָכָה הוּא אָז עַל־יְדֵי גֹּדֶל מְסִירַת נַפְשׁוֹ לְמִיתָה בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְעַל־כֵּן עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים עַל יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מִשְׁנָה סוֹטָה ט, טו): 'וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּא עַל־יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב', כִּי עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים, זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹלְלִין הָאוֹתִיּוֹת בְּהַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְחַבְּרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת משֶׁה שֶׁזָּכוּ לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁכָּל זֶה זָכָה פִּינְחָס שֶׁהוּא אֵלִיָּהוּ בְּחַיָּיו, עַל־כֵּן זָכָה לְחַיִּים בֶּאֱמֶת, וְהוּא חַי לְעוֹלָם וְכָל תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה עַל יָדוֹ וְכַנַּ"ל: