יב

וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (בַּמִּדְבָּר כו) וְהוֹסִיף לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל ה' וְיוּד מִשְּׁמוֹ, לוֹמַר שְׁמִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קכד, ד): "שִׁבְטֵי יָהּ" וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיק בְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, הוּא מַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַד שֶׁכָּל הַמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו הֵם בִּכְלַל קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה ס, כא): "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" וְכוּ', כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית עַל־יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ"ל (סִימָן כג), וְגַם עַל־פִּי רֹב נִמְצָאִים עוֹד כַּמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל שְׁמִירַת הַבְּרִית אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין לז. שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה פז, ג) עַל פָּסוּק (שִׁיר הַשִּׁירִים ז, ג): "סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים", אֲבָל אֵין כֹּחַ בִּמְעַט קְדֻשָּׁתוֹ לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר, כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, וְכָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְלִי לַחֲלֹק עָלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה בְּכֹחַ קְדֻשָּׁתוֹ, הוּא זוֹכֶה גַּם כֵּן לְכִסּוּפִין טוֹבִים, וְלַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּלְהַגְבִּירָם עַל הַנְּפָשׁוֹת רָעוֹת, וּלְצָרֵף אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין טוֹבִים בְּפִיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת וּמְצָרְפָם לְטוֹב, וְכַנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת 'שְׁמִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם' וְכוּ', כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב, יט): "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ", וְעַל־כֵּן צֵרֵף הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹתִיּוֹת י"ה מִשְּׁמוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, לְהוֹרוֹת, שֶׁהַשֵּׁם שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּלוּל בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְעַל־כֵּן זֶהוּ בְּוַדַּאי עֵדוּת גְּדוֹלָה שֶׁהֵם בִּכְלַל שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לִנְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בּוֹ. וְזֶהוּ (תְּהִלִּים קכב, ד): "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה'", 'לְהוֹדוֹת' דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה וְהוֹדָאָה, כִּי עִקַּר הָעֵדוּת הוּא תְּפִלָּה וְהוֹדָאָה, מַה שֶּׁזּוֹכִין יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים עַל שֵׁם משֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת - זוֹכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהוֹדָאָה, שֶׁנַּעֲשִׂים מִצֵּרוּפִים טוֹבִים עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין טוֹבִים, וְכַנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצִּוָּה לִמְנוֹתָם אָז, כִּי שִׁשִּׁים רִבּוֹא נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן אַחַר מַעֲשֶׂה פִּינְחָס שֶׁקִּדֵּשׁ הַשֵּׁם בַּשִּׁטִּים - צִוָּה לִמְנוֹתָם, לְהוֹרוֹת, שֶׁהִתְגַּבֵּר צִדְקַת הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר בְּכֹחַ משֶׁה רַבֵּנוּ, עַד שֶׁנִּצְטָרְפוּ כָּל שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, וְהֵם כֻּלָּם בִּשְׁלֵמוּתָם וּבִמְלֹאוֹתָם, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בִּשְׁלֵמוּת וְלֹא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ, כִּי שְׁמוֹ מֵעִיד עֲלֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם מֻשְׁרָשִׁים וּכְלוּלִים בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁנִּצְטָרְפוּ כֻּלָּם לְטוֹב, עַל־יְדֵי פִּינְחָס בְּכֹחַ משֶׁה, וְכַנַּ"ל: