וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת יַעֲקֹב עִם שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית לב, כד): "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ" וְכוּ' - וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עז, ג) שֶׁהוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל מִלְחַמְתָּם הָיְתָה בְּעִנְיַן הַגָּלֻיּוֹת שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל רָצָה לְהִתְגַּבֵּר לְהַאֲרִיךְ הַגָּלֻיּוֹת, וּרְצוֹנוֹ הָיָה לְהַגְבִּיר כָּל כָּךְ, עַד שֶׁחַס וְשָׁלוֹם - לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין שֶׁקֵּץ הַגְּאֻלָּה סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד מְאֹד, עַל־כֵּן הֵם אוֹמְרִים שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁחַס וְשָׁלוֹם, אָפֵס תִּקְוָה, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם - הוּא גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ - מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם עַל כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבְּרִים, שֶׁמִּזֶּה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַכְּלָלִי, כַּיָּדוּעַ.
וּכְבָר מְבֹאָר, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא עַל יְדֵי הָעַצְבוּת כַּנַּ"ל, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הָעִנְיָן שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל (אוֹת ח), שֶׁהָא בְּהָא תַּלְיָא, כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין בְּעַצְבוּת מִתְגַּבְּרִין הַתַּאֲווֹת, מִשְׁגָּל וּמָמוֹן וְכַעַס וְכוּ', וְכֵן לְהֵפֶךְ, כָּל מַה שֶׁהַתַּאֲווֹת מִתְגַּבְּרִין, הָעַצְבוּת מִתְגַּבֵּר. וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּתָם - אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת וְלַעֲסֹק בִּתְפִלָּה וְתִקּוּנֶיהָ כָּרָאוּי לַעֲלוֹת לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת, שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה וְכוּ'. עַל־כֵּן כִּמְעַט אָבַדְנוּ בְּעָנְיֵנוּ, לוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לָנוּ, שֶׁשּׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵנוּ וְלוֹחֲמִים עֲבוּרֵנוּ.
וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת יַעֲקֹב הַנַּ"ל, שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הַתְחָלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא עִקַּר שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (תְּהִלִּים יד, ז): "יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל", כִּי יַעֲקֹב בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז, כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וְכוּ', וֶאֱמֶת הוּא אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה "צִוִּיתָ צֶדֶק" (בְּסִימָן כג לִקּוּטֵי חֵלֶק א), כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא הַחִיּוּת, הוּא עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹדַעַת מְאֹד קְדֻשַּׁת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה כָּל שִׂמְחָתֵנוּ, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קד, לד): "אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'", בְּחִינַת (שָׁם לג, כא): "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם מג, ד): "וְאָבוֹאָה וְכוּ' אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי" וְכוּ', בְּחִינַת (שָׁם קמט, ב): "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו". וְכָל אָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, אִם יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וְכוּ' - יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא עַל־יְדֵי־זֶה. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁנִּשְׁרַשׁ בָּנוּ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.
אֲבָל הַבַּעַל־דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגָּרֶה בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מְאֹד, עַל זֶה בְּיוֹתֵר, וּבִתְחִלָּה מְסִיתוֹ וּמַחֲטִיאוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וּמוֹנֵעַ אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַטְרִידוֹ בְּטִרְדַּת הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ הוּא מוֹסִיף לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת מְאֹד, וּבִפְרָט כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּכַוָּנָה, וְלָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז הוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּעַצְבוּת יוֹתֵר, שֶׁזֶּה מַזִּיק מְאֹד, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַרְבֵּה מִזֶּה, וּבִפְרָט בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ"ח, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת וְכוּ'. וְכֵן דִּבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה הַרְבֵּה בָּזֶה, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְכַמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת 'אֶמְצָעוּתָא', שֶׁעִקַּר גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, הוּא הָעַצְבוּת. וְזֶה הָיָה כָּל מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב עִם הָאִישׁ שֶׁנֶּאֱבַק עִמּוֹ, שֶׁרָצָה לְהַגְבִּיר הַגָּלוּת וּלְהַאֲרִיכוֹ מְאֹד, שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הוּא הָעַצְבוּת, כַּנַּ"ל.
וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ (בְּרֵאשִׁית לב, כו) - כִּי כְּנֶגֶד יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ, כִּי הָיָה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר מְאֹד בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם פְּגָם בָּזֶה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָעַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת זָכָה שֶׁהוּא עֶצֶם הַשִּׂמְחָה, עֶצֶם הָאֱמֶת, כַּנַּ"ל.
אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִתְגַּבֵּר וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ – וְאִיתָא (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עז, ג), שֶׁנָּגַע בְּבָנָיו וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלִין, בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁבָּהֶם נָגַע, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הָעַצְבוּת, בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ה, ה): "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת" וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב וְכוּ', שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ עַל־כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה, וְאִיתָא (זֹהַר וַיִּשְׁלַח קע:), שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבּוֹ נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַבְּכִיָּה וְהָעַצְבוּת בְּחִנָּם, בִּבְחִינַת (בַּמִּדְבָּר יד, א): "וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא" - 'אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת' (תַּעֲנִית כט.). כִּי עַתָּה צְרִיכִין לִבְכּוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב וּבַחֲצוֹת לַיְלָה עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, לְתַקֵּן הַבְּכִיָּה וְהָעַצְבוּת הַנַּ"ל, וּבִשְׁבִיל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, לָחַם עִמּוֹ יַעֲקֹב הַרְבֵּה.
וְזֶה וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי - הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל סָבַר מֵאַחַר שֶׁנָּגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת רַגְלִין לְהַגְבִּיר שָׁם הָעַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם - יַנִּיחוֹ יַעֲקֹב לָצֵאת מִמֶּנּוּ וּלְפָטְרוֹ, אֲבָל יַעֲקֹב בְּעֹצֶם כֹּחוֹ אָמַר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי - זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל (סִימָן כג תִּנְיָנָא) עַל פָּסוּק (יְשַׁעְיָה לה, י): "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה", וּמוּבָא לְעֵיל מִזֶּה, שֶׁהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה רוֹצִים לִבְרֹחַ וְלָנוּס כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים בְּשִׂמְחָה, אֲבָל צְרִיכִין לַחֲטֹף אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה - לְהַכְנִיסוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה וְכוּ'.
וְזֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל, שֶׁהַשַּׂר שֶׁל עֵשָׂו שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַגָּלֻיּוֹת, כִּי מִמֶּנּוּ כָּל הָעַצְבוּת וְהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, רָצָה לֵילֵךְ מִיַּעֲקֹב כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, כִּי רָאָה, שֶׁאָז כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִתְגַּבֵּר לַחֲטֹף הַצִּיצִית וְהַתְּפִלִּין בִּזְרִיזוּת בְּשִׂמְחָה, וְאוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה, שֶׁבָּזֶה מַעֲלִין בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֶת נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, עַד שֶׁעוֹלִים בְּכָל הָעֲלִיּוֹת הַנַּ"ל.
עַל־כֵּן אָמַר לְיַעֲקֹב שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר - שֶׁהִגִּיעַ זְמַנִּי לוֹמַר שִׁירָה, כִּי כָּל הַמַּלְאָכִים לְמַעְלָה אוֹמְרִים שִׁירָה בְּשִׂמְחָה, כִּי זֶה כָּל חִיּוּתָם וְקִיּוּמָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ה) שֶׁנִּקְרָא מְדוֹר הַמַּלְאָכִים 'שְׁחָקִים', עַל שֵׁם הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׂמְחָה וְכוּ'. אֲבָל כָּל קִטְרוּגָם שֶׁל כַּמָּה מַלְאָכִים הוּא עַל הָאָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאוֹמְרִים (תְּהִלִּים ח, ה): "מָה אֱנוֹשׁ" וְכוּ', כִּי אֵין רָאוּי לוֹ לוֹמַר שִׁירָה בְּשִׂמְחָה, מֵחֲמַת שֶׁמְּשֻׁקָּע בָזֶה הָעוֹלָם שֶׁמָּלֵא תַּאֲווֹת שֶׁהֵם עַצְבוּת וְכוּ', וְהֵם מִתְגָּרִים בּוֹ. אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים, שֶׁאַדְּרַבָּא, זֶה עִקַּר הַשִּׁיר וְהַשֶּׁבַח וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁעוֹלָה הַשִּׂמְחָה מִזֶּה הָעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁמָּלֵא עַצְבוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה, כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים וּמְהַפְּכִים יָגוֹן וַאֲנָחָה דַּיְקָא, לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְכוּ', כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ וְכוּ', כִּי אַתָּה רוֹצֶה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְלוֹמַר שָׁם שִׁירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, וּבְכָאן בְּזֶה הָעוֹלָם אַתָּה רוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת בָּנַי בְּעַצְבוּת, וּבִרְאוֹתְךָ שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, וְהֵם מִתְגַּבְּרִים בְּשִׂמְחַת הַמִּצְווֹת, אַתָּה רוֹצֶה לֵילֵךְ מֵהֶם, לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי אֲנִי תּוֹפֶסְךָ בְּעַל כָּרְחֲךָ, וְאֵינִי מַנִּיחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי - שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת הֵם בְּחִינַת "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ" וְכוּ' (מִשְׁלֵי י, כב), כִּי אֲנִי רוֹצֶה לִתְפֹּס אוֹתְךָ בְּעַל כָּרְחֲךָ, לַהֲפֹךְ אוֹתְךָ לְשִׂמְחָה בְּחִינַת בְּרָכָה, שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תְּשַׂמְּחֵנוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שָׁם טז, ז): "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם עַל 'אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ', שֶׁאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם עַל כָּרְחֲכֶם וְכוּ', בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה סו, כ): "וְהֵבִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנְחָה לַה'" וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁהָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָם יִתְהַפְּכוּ לְשַׂמֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְכֹחַ הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת מַמְשִׁיכִין גַּם עַתָּה, עַד שֶׁחוֹטְפִין אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרָכָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי' וְכוּ'. וְזֶה שֶׁמּוּבָא, שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְךָ לוֹמַר שִׁירָה עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל יֹאמְרוּ תְּחִלָּה שִׁירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב לח, ז): "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר" וְהָדַר "וַיָרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים", הַיְנוּ שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁעַתָּה מַתְחִיל קְדֻשָּׁתִי שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנִּי, שֶׁמֵּעַתָּה אֵין לָכֶם רְשׁוּת לוֹמַר שִׁירָה, עַד שֶׁבָּנַי יֹאמְרוּ תְּחִלָּה, וְעַל־כֵּן אֲנִי תּוֹפֶסְךָ עַד שֶׁתְּבָרְכֵנִי, וְתִתְהַפֵּךְ מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה, לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה - לְשַׂמֵּחַ אֶת בָּנַי, עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְבָרֵר מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת.
כִּי זֶה עִקַּר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, כְּשֶׁמְּמִירִין וּמַחֲלִיפִין מֵרַע לְטוֹב, שֶׁמְּהַפְּכִין מִיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֵילֵךְ וּלְהוֹדִיעַ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן נֶצַח הוֹד יְסוֹד כְּלֵי הַהֲלִיכָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁאוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁעוֹלִין עַד הַכֶּתֶר, שֶׁהוּא הַמְסַדֵּר, שֶׁשָּׁם עֲלִיַּת יַעֲקֹב, כַּמּוּבָא (פְּרִי עֵץ חַיִּים, עֲמִידָה, פֶּרֶק יז): שֶׁקְּדֻשַּׁת יַעֲקֹב עוֹלָה עַד הַכֶּתֶר וְכוּ'. וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יֹאמְרוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה - אָז דַּיְקָא תּוּכַל לַעֲלוֹת וְלוֹמַר שִׁירָה גַּם כֵּן, כִּי עַתָּה שֶׁכְּבָר הִתְחִיל מִמֶּנִּי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לָכֶם לוֹמַר שִׁירָה, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ בָּנַי תְּחִלָּה. וְזֶה דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי - שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ דַּיְקָא תִּתְהַפֵּךְ לְבָרְכֵנִי וּלְשַׂמֵּחַ אֶת בָּנַי, כַּנַּ"ל: