כִּי כָּל עִנְיַן הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת הַנַּ"ל, עוֹבְרִין עַל כָּל אָדָם בְּכָל עֵת, לִפְעָמִים בְּגַשְׁמִיּוּת מַמָּשׁ, וְעַל־פִּי רֹב עַל־יְדֵי שְׁאָרֵי הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִין עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, בִּפְרָט בְּעִנְיַן גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה (בְּאוֹת ה). וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ לָנוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ לוֹמַר מִזְמוֹר 'הוֹדוּ' בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת בִּכְנִיסַת שַׁבָּת. כִּי שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא עֶרֶב שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עֲבוֹדָה־זָרָה ג.): 'מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת' וְכוּ', וְשַׁבָּת בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא צָרוֹת וּמַכְאוֹבוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ב, כג): "גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב ה, ז): "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יג, ז): 'לֹא נִבְרָא הָאָדָם אֶלָּא לְעָמָל, אִם זָכָה, הוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה אַשְׁרָיו' וְכוּ'. וְכָל חִיּוּתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ הוּא רַק בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי רַק זֶה כָּל תַּכְלִיתֵנוּ.
כִּי לֹא בָּא הָאָדָם לְזֶה הָעוֹלָם לִסְבֹּל עָמָל וְיָגוֹן כָּזֶה וְצָרוֹת מִצָּרוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, וּכְמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, וְהַחֲכָמִים הַמִּסְתַּכְּלִים בִּכְלַל הָעוֹלָם יוֹדְעִים, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מָלֵא יְגוֹנוֹת וָכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכַמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל: שֶׁלֹּא נִבְרָא הָאָדָם אֶלָּא לְעָמָל. וַאֲפִלּוּ חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם חָקְרוּ זֹאת, וּמְדַבְּרִים מִזֶּה הַרְבֵּה, וְכַמּוּבָא (בְּסֵפֶר מִבְחַר הַפְּנִינִים), שֶׁהָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁסְּבָבוּהוּ חַיּוֹת רָעוֹת וּפֶגַע הָאוֹיְבִים בְּכָל מוֹצָא וּמָבוֹא, שֶׁאִם יִנָּצֵל מִקְּצָתָם יִטְרְפוּהוּ קְצָתָם וְכוּ' [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה הַרְבֵּה].
וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי לֹא בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה כָּזֹאת, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּסְבֹּל עָמָל וְכַעַס כָּזֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה, וְכַמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים, שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ בִּשְׁבִיל הָאָדָם, כְּדֵי לְהַרְאוֹת טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ וְרַחֲמָנוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הָעֵץ חַיִּים (וּבְהַתּוֹרָה 'בֹּא אֶל פַּרְעֹה' בְּסִימָן סד, לִקּוּטֵי חֵלֶק א), הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא שַׁבָּת, שֶׁהוּא תַּכְלִית מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן לט). וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ עַל כָּל הַצָּרוֹת וְהַיְגוֹנוֹת שֶׁסּוֹבֵל כָּל אֶחָד, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ה, כט): "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ" שֶׁנֶּאֱמַר עַל נֹחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן ב בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא). שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל 'לֹא נִבְרָא הָאָדָם אֶלָּא לְעָמָל, אִם זָכָה - הוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה, וְאִם לֹא זָכָה - הוּא עָמֵל בָּאָרֶץ, אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁהוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה'. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין צט:): 'כּוּלְהוּ גּוּפֵי דְּרוּפְתְּקֵי נִינְהוּ, טוּבֵיהּ לִדְזָכִי וַהֲוֵי דְּרוּפְתְּקֵי דְּאוֹרַיְתָא' (כָּל הַגּוּפִים נִבְרְאוּ לְעָמָל, טוֹב לְמִי שֶׁזּוֹכֶה וַעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה). אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה? כִּי הַבַּעַל דָּבָר וְחֵילוֹתָיו מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין כָּל כָּךְ עַל כָּל אָדָם, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לָשׂוּם לֵב לָזֶה. וְהַכֹּל מֵרִבּוּי הַצָּרוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִין לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכוּ' (וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּסִימָן י בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא).
וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה עַל עַצְמוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁהוּא תַּכְלִית הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁאָז יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. כִּי אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים - אֵין שִׁעוּר לְכָל נְעִימוּת הַטּוֹב הַנִּפְלָא שֶׁיִּזְכֶּה אָז, וּכְמוֹ שֶׁחִזְּקוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּעִנְיָן זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה נ, כ): "בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ", כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּסִימָן כב, שֶׁיְּבַקְּשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כִּי יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל פָּסוּק (שִׁיר הַשִּׁירִים א, יב) "נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ", וְכֵן בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה. וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ גַּם עַתָּה בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, בִּבְחִינַת 'שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן כ"ג בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא - שֶׁצְּרִיכִין לַחֲטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְהָפְכוֹ לְשִׂמְחָה וְכוּ':