וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ו:): 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁכֵּן אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בַּמִּנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר' וְכוּ', כִּי אֵלִיָּהוּ רָצָה אָז לְהַכְנִיעַ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁבְּיָמָיו. וְעִקַּר הָעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כִּי תָּלוּ הַכֹּל בְּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם. עַל־כֵּן הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם לְהַמְשִׁיךְ כֹּחוֹתָם לְמַטָּה. נִמְצָא, שֶׁאֵלִיָּהוּ הָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁתּוֹלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּמַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וּלְגַלּוֹת כִּי 'ה' הוּא הָאֱלֹהִים', שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת עַל־יְדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ שֶׁעָמְדוּ כְּנֶגֶד אֵלִיָּהוּ הָיוּ מִתְגַּבְּרִים וּמִתְחַזְּקִים 'עַד עֲלוֹת הַמִּנְחָה', כִּי סָבְרוּ שֶׁעַל־יְדֵי מִנְחָה יִהְיֶה לָהֶם יְנִיקָה וְהִתְגַּבְּרוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. אַךְ אֵלִיָּהוּ הָיָה מַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל מִנְחָה. וְעַל־כֵּן הִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם דַּיְקָא בַּמִּנְחָה. כִּי כְּשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין שֶׁל מִנְחָה - נַעֲשֶׂה אָז בְּחִינַת עֵת רָצוֹן, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן "וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה" אָז דַּיְקָא "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ" וְכוּ' (מְלָכִים־א יח, לו). וְהִתְפַּלֵּל וְגִלָּה הָרָצוֹן עַל־יְדֵי הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה אָז. וְאָז עָנוּ וְאָמְרוּ כֻּלָּם: "ה' הוּא הָאֱלֹהִים" וְכוּ', שֶׁהַכֹּל עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד עַל־יְדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי 'ה' הוּא הָאֱלֹהִים' הַשַּׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ. וְכָל זֶה הָיָה עוֹשֶׂה אֵלִיָּהוּ בַּמִּנְחָה דַּיְקָא, עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה יָכֹל לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל מִנְחָה לְהָפְכוֹ לְעֵת רָצוֹן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת. וְזֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת (שָׁם יז, ד): "וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ" כַּמְבֹאָר הֵיטֵב שָׁם. וְאֵלִיָּהוּ שֶׁזָּכָה לִבְחִינָה זוֹ, כִּי בְּאֵלִיָּהוּ נֶאֱמַר פָּסוּק זֶה: "וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ" סָמוּךְ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הַנַּ"ל. כִּי אַחַר מַעֲשֶׂה זוֹ שֶׁהָיָה נִסְתָּר, וְהָעוֹרְבִים כִּלְכְּלוּהוּ הָלַךְ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב, וְאָז הִכְנִיעַ עוֹבְדֵי הַבַּעַל הַנַּ"ל, עַל־כֵּן הָיָה כֹּחַ בְּאֵלִיָּהוּ לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל מִנְחָה לְהָפְכוֹ לְרָצוֹן כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת 'וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי' וְכוּ'. כִּי 'מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אִבָּא לֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא'. וּמֵאַחַר שֶׁזָּכָה לַהֲפֹךְ אֶת אַכְזָרִיּוּת הָעוֹרֵב לְרַחֲמִים לְכַלְכֵּל אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה הָיָה בּוֹ כֹּחַ גַּם כֵּן לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל מִנְחָה לְהָפְכוֹ לְרָצוֹן, עַד שֶׁהַכֹּל הוֹדוּ וְאָמְרוּ: 'ה' הוּא הָאֱלֹהִים', כַּנַּ"ל: