הֲלָכָה ג

זְמַן מִנְחָה אַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת

(אֹרַח חַיִּים, סִימָן רלג, סְעִיף א)

עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמַּאֲמָר "וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי" (סִימָן סו), שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת חֲרוֹן אַף, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק וּלְבָרֵר הֶעָשָׁן שֶׁל הַחֲרוֹן אַף, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת רוּחַ אֲוִירִי, וְהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְקֹדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת הַיָּדַיִם הוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַהֲוָיָה, וְעִקַּר הַהֲוָיָה כְּשֶׁבָּא בְּחִינַת הָרוּחַ לְתוֹךְ בְּחִינַת הַיָּדַיִם. וּבַתְּחִלָּה שְׁתֵּי הַיָּדַיִם אֶחָד, וְאָז הוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְצָרִיךְ לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל לִפְתֹּחַ וְלַחְתֹּךְ בְּחִינַת הַיָּדַיִם, שֶׁיִּהְיֶה יַד יָמִין וְיַד שְׂמֹאל. וְזֶה בְּחִינַת הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם הַנַּ"ל, רוּחַ דִּלְעֵלָּא וְרוּחַ דִּלְתַתָּא. בְּחִינַת שְׁנֵי יוּדִין יוּד בְּרֹאשׁ וְיוּד בְּסוֹף שֶׁבִּשְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת 'יאהדונהי', וּבְאֶמְצַע שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת בְּחִינַת פַּתָּח, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמה, טז): "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ" - 'יוּדֶיךָ' (תִּקּוּנֵי זֹהַר הַקְדָּמָה דַּף ז:), שֶׁעַל־יְדֵי הַוָּאו, בְּחִינַת הַפַּתָּח נִפְתָּחִין וְנֶחְתָּכִין הַיָּדַיִם בְּחִינַת הַיּוּדִין הַנַּ"ל. וְאָז הוּא בְּחִינַת הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: