וְזֶה (שְׁמוֹת ל, יב): כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ' - שֶׁנִּצְטַוּוּ לִתֵּן הַשְּׁקָלִים בְּעֵת הַמִּנְיָן כְּדֵי שֶׁ לֹּא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. וְקָשֶׁה, לָמָּה לוֹ לִמְנוֹתָם, וְיֵשׁ סַכָּנָה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם הַנֶּגֶף, וְלֹא יִמְנֶה אוֹתָם כְּלָל. אַךְ הַמִּנְיָן הָיָה הֶכְרֵחַ בִּשְׁבִיל בְּחִינָה הַנַּ"ל, כִּי הַמִּנְיָן הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם - שֶׁמְּצַמְצְמִין עַל־יְדֵי־זֶה אֶת אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת לִבּוֹ עַד אֵין סוֹף - שָׁם אֵין שַׁיָּךְ מִנְיָן וּמִסְפָּר כְּלָל, בִּבְחִינַת (סֵפֶר יְצִירָה פֶּרֶק א): 'לִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סוֹפֵר', וְעִקַּר הַמִּנְיָן וְהַמִּסְפָּר מַתְחִיל אַחַר הַצִּמְצוּם, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ לִמְנוֹתָם דַּיְקָא - כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְנֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת צִמְצוּם הָאוֹר, שֶׁשָּׁם שַׁיָּךְ מִנְיָן וּמִסְפָּר כַּנַּ"ל. וְגַם שֶׁלֹּא יִתְעָרְבְבוּ יַחַד וְלֹא יִכְנֹס אֶחָד בִּגְבוּל חֲבֵרוֹ.
כִּי כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין הַצִּמְצוּם שֶׁלֹּא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּאי וְכוּ' כַּנַּ"ל, כֵּן צְרִיכִין גַּם כֵּן לְצַמְצֵם הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁלֹּא יֵצֵא מֵהַגְּבוּל שֶׁלּוֹ לִגְבוּל חֲבֵרוֹ. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נֶחְשְׁבוּ כְּאִישׁ אֶחָד, כִּי בְּשָׁרְשָׁם הֵם כְּלוּלִים בְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה ד, ו): שֶׁיַּעֲקֹב הָיוּ לוֹ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ וְכֻלָּם נִקְרָאִים נֶפֶשׁ אֶחָד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ צִמְצוּם וּגְבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
כִּי דַּעַת כָּל אֶחָד מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת נח.) לְעִנְיַן בִּרְכַּת 'חֲכַם הָרָזִים'. וְהַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁמְּצַמְצֵם הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וּמַמְשִׁיךְ לְשָׁם מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ שִׁעוּר בְּלִבּוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי לא, כג): "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" – 'כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ' (כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא מְשַׁעֵר וּמַשִּׂיג בְּלִבּוֹ) (זֹהַר וַיֵּרָא קג:). וְכֵן כָּל אֶחָד עוֹבֵד ה' כְּפִי מִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים, זֶה נִזְהָר בְּיוֹתֵר בְּמִצְוָה זֹאת, שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן מִדַּת חֶסֶד, וְזֶה בְּמִצְוָה זֹאת, שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן מִדָּה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת קיח:): 'אָבִיךָ בְּמַאי זָהִיר טְפֵי' וְכוּ' (אָבִיךָ, בְּמַה הָיָה נִזְהָר בְּיוֹתֵר). וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ מִנְּקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה (סִימָן לד) "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" עַיֵּן שָׁם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לַהֲרֹס אֶת הַגְּבוּל - שֶׁלֹּא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּאי לִכְנֹס לִגְבוּל חֲבֵרוֹ.
כִּי לִפְעָמִים גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים יְכוֹלִין לְהַפִּיל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי שִׁנּוּי דֵּעוֹתֵיהֶם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן כג), עַל־כֵּן צְרִיכִין הַצִּמְצוּם בְּכַמָּה בְּחִינוֹת שֶׁלֹּא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּאי וְכוּ', כַּנַּ"ל, וְגַם שֶׁלֹּא יַהֲרֹס הַגְּבוּל שֶׁבֵּינוֹ לַחֲבֵרוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִצְטַוּוּ לִמְנוֹתָם, שֶׁיִּהְיֶה נִמְנֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ גְּבוּל וְשִׁעוּר בְּדַעְתּוֹ לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּלְעָבְדוֹ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ וְכַנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ לִמְנוֹתָם "בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת", כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּפִי אֲחִיזָתוֹ בִּשְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי הַשֵּׁם בְּחִינַת כְּלִי וְצִמְצוּם, שֶׁשָּׁם נִגְבָּל הַחִיּוּת שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" בְּסִימָן נו), וְעַל־כֵּן הָיָה הַהֶכְרֵחַ לִמְנ וֹתָם כַּנַּ"ל. אֲבָל עַל־יְדֵי הַמִּנְיָן שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם כַּנַּ"ל - יָכוֹל לִשְׁלֹט הַנֶּגֶף, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּהַצִּמְצוּם שָׁם אֲחִיזַת הַדִּינִים, כַּיָּדוּעַ (עֵץ חַיִּים, שַׁעַר א, עֲנַף ב), שֶׁמִּשָּׁם מִשְׁתַּלְשֵׁל סִטְרָא דְּמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין נִזְהָרִין לְהַמְתִּיקוֹ כָּרָאוּי, עַל־כֵּן נִצְטַוּוּ לִמְנוֹתָם עַל־יְדֵי הַשְּׁקָלִים שֶׁנּוֹתְנִין לְנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן בְּחִינַת בֵּיתָא תַּתָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ עֲלִיָּה גַּם לְבֵיתָא עִלָּאָה, וְכַנַּ"ל.
כִּי בְּהַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא הָאֹהֶל מוֹעֵד, וְכֵן בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ שָׁם מִתְכַּנְּסִין הַכֹּל כָּל יִשְׂרָאֵל כְּאִישׁ אֶחָד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל אֶחָד עוֹמֵד עַל גְּבוּלוֹ, בִּבְחִינַת 'עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים' (אָבוֹת ה, ה), שֶׁעוֹמְדִים צְפוּפִים וּדְחוּקִים זֶה בָּזֶה כְּאִישׁ אֶחָד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אֶחָד בְּוִדּוּי חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוֹמָא כא.). כִּי כָּל אֶחָד צָרִיךְ לָשׁוּב לַה' כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הָאָלֶף בֵּית (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת צַדִּיק, סִימָן טו): 'כָּל אֶחָד יִנְהֹג כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אָבוֹת א, יד): 'אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי' וְכוּ', כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה הַתִּקּוּן נַעֲשָׂה בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וּבַמִּשְׁכָּן. וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ לִמְנוֹתָם עַל־יְדֵי הַשְּׁקָלִים שֶׁנּוֹתְנִין בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרְאוּ 'שְׁקָלִים' - שֶׁנִּמְשַׁךְ הָאוֹר בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְכַנַּ"ל (אוֹת י):