וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרִין קֹדֶם פֶּסַח, שֶׁהוּא מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, כִּי מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הִיא לְתַקֵּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵעִנְיָן הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ מִפְּגַם הַצִּמְצוּמִים הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הָאוֹר שֶׁל שְׁנֵי הַמְאוֹרוֹת שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה הוּא אוֹר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁהוּא אוֹר כָּל הָאוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כז, א): "ה' אוֹרִי" וְכוּ'. וּבִתְחִלָּה בָּרָא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת הָאוֹר שֶׁהָיָה גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חֲגִיגָה יב.) עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית א, ד): "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב", שֶׁאוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית הָיָה מֵאִיר מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, רָאָה רְשָׁעִים שֶׁעֲתִידִין לָצֵאת וְכוּ' - עָמַד וּגְנָזוֹ לַצַּדִּיקִים וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁרָצָה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאוֹר יָאִיר בְּאוֹר גָּדוֹל מְאֹד, אַךְ עָמַד וּגְנָזוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וְכוּ', כִּי רָאָה שֶׁרֹב הָעוֹלָם יִפְגְּמוּ אִם יִהְיֶה הָאוֹר גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי יִרְצוּ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ חוּץ מֵהַמִּדָּה עַד אֵין סוֹף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר שֶׁהִיא בְּחִינַת חֻרְבַּן הָעוֹלָם, עַל־כֵּן עָמַד וּגְנָזוֹ לַצַּדִּיקִים וְכוּ', כִּי רַק הַצַּדִּיקִים הֵם כְּדַאי וּרְאוּיִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, כִּי הֵם יוֹדְעִים לְצַמְצֵם גַּם אוֹר הַגָּדוֹל מְאֹד.
אֲבָל שְׁאָר הָעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר כָּזֶה שֶׁלֹּא יֵצְאוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה כַּנַּ"ל, כִּי בְּוַדַּאי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ גְּבוּל וּמִדָּה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת יט, כד): "וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'אַתָּה מְחִצָּה לְעַצְמְךָ וְאַהֲרֹן מְחִצָּה לְעַצְמוֹ וְכוּ' וְהָעָם כָּל עִקַּר אַל יֶהֶרְסוּ' וְכוּ' [וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּהַתּוֹרָה 'תִּקְעוּ - אֱמוּנָה' עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹהוּתוֹ לְכָל בְּרִיָּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן ה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (אוֹת ז)]. וּמִשֶּׁנִּגְנַז הָאוֹר הָרִאשׁוֹן עָשָׂה ה' אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת, שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה - "לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה" (בְּרֵאשִׁית א, יד), וּלְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם בְּפָסוּק: "יְהִי מְאֹרֹת" וְכוּ'. וְאָז קִטְרְגָה הַיָּרֵחַ וְאָמְרָה: 'אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד' וְכוּ', כִּי רְצוֹנָהּ הָיָה שֶׁיִּתְגַּדֵּל אוֹרָהּ בְּיוֹתֵר, כִּי הָיְתָה מִתְאַוָּה לְהָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּגְנַז שֶׁהָיוּ מִסְתַּכְּלִין בּוֹ לְמֵרָחוֹק מְאֹד, וְאָמַר לָהּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ 'לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ'. כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל לְמֵרָחוֹק אַתָּה צָרִיךְ לְמַעֵט עַצְמְךָ יוֹתֵר, כִּי 'מָאן דְּאִיהוּ רַב הוּא זְעֵיר וּמָאן דְּאִיהוּ זְעֵיר הוּא רַב', כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל חוּץ מֵהַמִּדָּה צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת צִמְצוּם הָאוֹר הַנַּ"ל שֶׁלֹּא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּאי וְכוּ'.
וְאָז נִתְרַעֲמָה הַלְּבָנָה וְטָעֲנָה עִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, בַּמַּאֲמָר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְכוּ' (חֻלִּין בְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת ס:), וְאָמַר לָהּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ 'צַדִּיקִים יִקָּרְאוּ עַל שְׁמֵךְ: יַעֲקֹב הַקָּטָן, דָּוִד הַקָּטָן, שְׁמוּאֵל הַקָּטָן' וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁאָמַר לָהּ שֶׁזֶּה עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם מַקְטִינִים עַצְמָן בִּבְחִינַת (דְּבָרִים ז, ז): "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" – שֶׁאַתֶּם מַמְעִיטִין עַצְמְכֶם וְכוּ', כַּנַּ"ל (אוֹת ה). וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קלא, א) "ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְכוּ' וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדוֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ" וְכוּ'. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּצַמְצְמִין אוֹר לַהֲבִיּוּת לִבָּם שֶׁלֹּא יִבְעֹר יוֹתֵר מִדַּאי וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה וְכוּ', עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהָאִיר בְּלִבָּם אוֹר גָּדוֹל בִּבְחִינַת תִּקּוּן וְכַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'מִי זֹאת עוֹלָה' כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן וּמִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כִּי כָּל הַפְּגָם שֶׁל הַלְּבָנָה הָיָה עַל שֶׁרָצְתָה לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁלֹּא בְּהַדְרָגָה וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַמַּקְטִינִים עַצְמָן, כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת סוֹד קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁנִּתְקַשָּׁה בּוֹ מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְכִילְתָּא פָּרָשַׁת בֹּא), וְהוּא סוֹד הָעִבּוּר שֶׁלֹּא נִמְסַר אֶלָּא לִגְדוֹלִים, כִּי הוּא סוֹד תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ' וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עָלָיו', כַּנַּ"ל (אוֹת כד). וְעַל־כֵּן מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁהוּא פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ הַנַּ"ל נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כְּפִי שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת יב, ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה" - 'סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה נֶאֶמְרָה לוֹ פָּרָשָׁה זוֹ וְהֶרְאָהוּ עִם חֲשֵׁכָה'. כִּי קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁאָז עִקַּר תִּקּוּן הַצִּמְצוּם כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם, כְּשֶׁמַּתְחִיל אוֹר יוֹם הַקּוֹדֵם לָצֵאת וְשֶׁיִּכְנֹס אוֹר יוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן הַצִּמְצוּם שֶׁל אוֹר יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו עַל־יְדֵי בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כַּנַּ"ל: