וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין קב:) שֶׁכְּשֶׁאָמַר רַב אָשִׁי: לְמָחָר נִפְתַּח בְּחַבְרִין, אָתָא מְנַשֶּׁה אִתְחַזֵּי לֵהּ בְּחֶלְמָא וְכוּ', וְאָמַר לֵיהּ: מֵהֵיכָא בָּעִית לְמֵישְׁרָא הַמּוֹצִיא. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ: אִם רָצָה מְנַשֶּׁה לְקַנְטְרוֹ בִּדְבָרִים וּלְקַפְּחוֹ בַּהֲלָכוֹת, מַדּוּעַ תָּפַס דַּיְקָא זֹאת הַהֲלָכָה, אַךְ עַל־פִּי הַנַּ"ל הַכֹּל נִיחָא, וְהַדְּבָרִים מְכֻוָּנִים הֵיטֵב. כִּי רַב אָשִׁי רָצָה לִדְרֹשׁ בִּגְנוּת מְנַשֶּׁה שֶׁחָטָא וְעָבַד עֲבוֹדָה־זָרָה. עַל־כֵּן שָׁאַל מְנַשֶּׁה אוֹתוֹ: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִדְרֹשׁ בִּי עַל שֶׁנִּתְעֵיתִי כָּל כָּךְ עַד שֶׁעָבַדְתִּי עֲבוֹדָה־זָרָה, אִם כֵּן תַּגִּיד לִי מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא - הַיְנוּ כִּי הָעֲבוֹדָה־זָרָה נִקְרֵאת קִיא צוֹאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה כח, ח): "כִּי כָּל שֻׁלְחָנָם מָלְאָה קִיא צֹאָה" וְכוּ'. וְעִקַּר כֹּחָהּ לְהַטְעוֹת הָאָדָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַבְּגָדִים צוֹאִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעַל־יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְלַבֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְגָדִים צוֹאִים, שֶׁהֵם מְסַבְּבִים וּמְעַקְּמִים אֶת דַּעְתּוֹ בְּשִׁגָּעוֹן מַמָּשׁ, עַד שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִידֵי עֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת קה:): 'הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וּלְמָחָר עֲשֵׂה כָּךְ, עַד' וְכוּ'.
וְעַל־כֵּן שָׁאַל אוֹתוֹ: אִם אַתָּה מַלְעִיג עָלַי עַל שֶׁעָבַדְתִּי עֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים כַּנַּ"ל, נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁאַתָּה נָקִי מֵהֶם, אִם כֵּן תֹּאמַר לִי מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא - כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ מִבְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים, הִיא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, כְּשֶׁיּוֹדְעִים לִבְצֹעַ וּלְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא כָּרָאוּי. כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ, שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַטּוֹב מִקִּיא צוֹאָה מַמָּשׁ, הוּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה. וְאִם כֵּן, כְּשֶׁאַתָּה מַלְעִיג עָלַי שֶׁעָבַדְתִּי הָעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קִיא צוֹאָה, תֹּאמַר לִי מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא - הַיְנוּ אִם יוֹדֵעַ סוֹד הַבִּצּוּעַ שֶׁל בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, אִם אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ לִבְצֹעַ - בְּאֹפֶן שֶׁתְּבָרֵר הַמַּאֲכָל בִּשְׁלֵמוּת מֵאֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר עַל־יְדֵי הַבִּצּוּעַ וְכוּ', וְכַנַּ"ל. וּמֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ זֹאת בִּשְׁלֵמוּת - לֹא הָיָה לְךָ לְהַלְעִיג עַל שֶׁנָּפַלְתִּי לַעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁהִיא קִיא צוֹאָה, כִּי גַּם אַתָּה עֲדַיִן אֵינְךָ יָכוֹל לְהַפְשִׁיט בִּשְׁלֵמוּת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא - שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַזִּכּוּךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ"ל. וּמַה שֶּׁאֲנִי בָּאתִי לִידֵי עֲבוֹדָה־זָרָה מַמָּשׁ וְאַתֶּם נְקִיִּים מִזֶּה, זֶה מֵחֲמַת שֶׁבְּיָמַי הָיָה הַיֵּצֶר־הָרָע שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, וּבִימֵיכֶם כְּבָר שָׁחֲטוּ זֶה הַיֵּצֶר־הָרָע (יוֹמָא סט:), וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם, שֶׁאָמַר לוֹ: מֵאַחַר דְּחַכִּימַת כֻּלָּא הַאי וְכוּ' (מֵאַחַר שֶׁהִנְּךָ חָכָם כָּל־כָּךְ, [אֵיךְ עָבַדְתָּ עֲבוֹדָה־זָרָה]), וְהֵשִׁיב לוֹ כַּנַּ"ל. הַיְנוּ שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ זַךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן קָשָׁרִית הַמּוֹצִיא וְכַנַּ"ל, רַק שֶׁלֹּא בָּא לִידֵי עֲבוֹדָה־זָרָה, מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו כְּבָר בִּעֲרוּ וּבִטְּלוּ זֶה הַיֵּצֶר־הָרָע. נִמְצָא, שֶׁמְּנַשֶׁה הֵשִׁיב לוֹ מֵעִנְיָנוֹ, שֶׁקִּנְטְרוֹ שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ עֲדַיִן אֵיךְ מְזַכְּכִין הַנֶּפֶשׁ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הָעֲבוֹדָה־זָרָה, כַּנַּ"ל: