מג

וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית מט, יג): "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן". כִּי צִידוֹן הוּא גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם י, יט): "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידוֹן" וְכוּ'. וְשָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם קָבוּר זְבוּלוּן [כַּאֲשֶׁר זָכִיתִי לִהְיוֹת שָׁם בְּעַצְמִי עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעִיר צִידוֹן, וְאָמְרוּ לִי שָׁם, שֶׁמִּשָּׁם מַתְחִילִין לַחֲשֹׁב גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל]. כִּי זְבוּלוּן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי זְבוּלוּן הָיָה מַסְפִּיק לְיִשָּׂשכָר הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּזְבוּלוּן הָיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וְהָיָה מַסְפִּיק לְיִשָּׂשכָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עב, ה), שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (בְּסִימָן יג וּבְסִימָן כט). שֶׁעִקַּר תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא צְדָקָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דְּבָרִים לג, יח): "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת 'שְׂמַח זְבוּלֻן', כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "צִוִּיתָ צֶדֶק" (סִימָן כג). נִמְצָא שֶׁזְּבוּלוּן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן.

וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן הוּא קָבוּר עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּצִידוֹן, בְּחִינַת 'וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן' שֶׁסּוֹפוֹ עַל צִידוֹן שֶׁהוּא גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, זֶה רֶמֶז שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן זוֹכִין לִכְנֹס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהִנָּצֵל מֵהַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה אַחַר הַמָּמוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לז, כט): "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ". וְאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה לְהַנְחִיל הָאָרֶץ לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר לד, יז יח): "אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים וְכוּ' לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ". כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְעוֹשֶׂה לוֹ כָּל צְרָכָיו, כְּמוֹ זְבוּלוּן שֶׁטָּרַח בִּפְרַקְמַטְיָא בִּשְׁבִיל לְהַסְפִּיק אֶת יִשָּׂשכָר שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה, הוּא זוֹכֶה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן שֶׁהוּא הַמִּתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִכְנֹס וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל: